בעבודתי אני מנהלת מעון. לפני יומיים חזרנו אחרי חופשה ארוכה, ולחלק מהילדים היה קצת קשה להסתגל מחדש.
אחת הילדות המתוקות ,בת 3, התקשתה בפרידה מאמא.
במקרה, הילדה החזיקה את הקופסה הקטנה הזו ביד (מפינת בית אצלנו במעון).
שאלתי אותה אם היא רוצה שאמא תשים בקופסה מלא נשיקות ובכל פעם הילדה תוכל לקחת נשיקה משם.
חיוך גדול הופיע על פניה של הילדה, והאמא המהממת שיתפה פעולה מיד.
איזה כיף היה להיפרד ככה! בידיעה שחלק מאמא נשאר איתי כל היום ונותן לי *עוגן היקשרותי* לקחת איתי ולהישען עליו.
היום במקרה מצאתי את הקופסה בכיתה שאלתי את הילדה אם היא זוכרת מה יש בקופסה? מיד היא אמרה “נשיקות של אמא”. פתחה את הקופסה, לקחה נשיקה והדביקה ללחי, חייכה והמשיכה ביום שלה, שמחה הרבה יותר