האם יש דבר כזה עודף פינוק?

*האם יש דבר כזה עודף פינוק?*

כשאני מוזגת מים לכוס, אני מוזגת עד שהיא כמעט מלאה. כדי שלא ישפך, נכון? זה נורא קל כי אני יודעת בדיוק מה גודל הכוס שעומדת מולי.
זה אותו הדבר עם הלב של הילד שלנו: המים הם בעצם האהבה שלנו, והלב שלו זה הכוס שצריך למלא.
אבל יש הבדל מהותי אחד: אין לי שום יכולת לדעת מה גודל “הכוס” הרגשית שהילד שלי צריך שאני אמלא.
ולכן, כדי לא לקחת סיכון שאולי הכוס לא תהיה מלאה עד הסוף – אני פשוט אמזוג עוד ועוד ועוד אהבה. מקסימום יישפך קצת מהצדדים 🙂

> שמעתי פעם סיפור על הרב אריה לוין זצ”ל, שהיה צדיק גדול מאוד שחי בירושלים. בין מליוני המצוות שהוא עשה, הוא היה משגיח בתלמוד תורה “עץ חיים”, ובעצם היה אמון על המשמעת של הילדים. באחד הימים, בשעת ארוחת הצהריים בתלמוד תורה (הגישו שם ארוחת צהריים משותפת), אחד הילדים ביקש מנה נוספת של פודינג לקינוח. ונתנו לו. ואז הוא ביקש מנה שלישית. ופה כבר אמרו לילד שזהו, אי אפשר. בתגובה, הילד הפך להם את כל הסיר של הפודינג…
> שלחו את הילד לרב אריה לוין, והילד הלך בחשש מדברי המוסר והתוכחה והעונש שיקבל
> כשנכנס לחדר ניגש אליו רבי אריה בחום והגיש בפניו מנת פודינג, תוך כדי שהוא אומר לילד בְּרֹךְ: “שמעתי שאתה אוהב פודינג אז הכנתי עבורך מנה נוספת…” הילד התרגש מאוד מהמחווה הנדירה, מהחום ומהרגישות, לבו התמלא ברגשות חרטה, והמעשה האצילי והאהבה הגדולה של רבי אריה לוין השפיעו על הילד יותר משעות של שיחות מוסר, עונשים, גערות וצעקות. המעשה הזה נחרט בלבו והשפיע עליו לכל החיים והוא נעשה מחנך דגול ואהוב.

פינוק בדרך כלל נתפס כדבר שלילי, כמשהו שצריך להימנע ממנו. בהגדרה המילונית:
> יַחַס שֶׁל חִבָּה מֻפְרֶזֶת הַמְּלֻוָּה עִדּוּן רַב אוֹ וַתְרָנוּת יְתֵרָה.

*האם יכולה להיות חיבה מופרזת כלפי הילדים שלנו?* *איך בכלל אפשר למדוד את הדבר הזה?*
כלומר, על רכב שנוסע אני יכולה להגיד שהוא נסע במהירות מופרזת. 150 קמ”ש ולא 60
על מישהו שאכל 5 חבילות שוקולד אפשר לומר שהוא קצת קצת הפריז…

אבל האם אפשר למדוד חיבה? ותרנות? עידון?
אלה לא דברים שאפשר למדוד, בדיוק כמו שאהבה אי אפשר למדוד.
אך החיבה, הותרנות, העידון, החום – הם אלה *שמעבירים את האהבה מלב אחד ללב אחר*.
זה מה שממלא את חדרי הלב של הילדים שלנו
מכיוון שאי אפשר למדוד אותם בכמות מדוייקת – כל מה שנותר לנו לעשות הוא פשוט לתת אותם בכמויות *א ד י ר ו ת*, כדי שלכל מקרה שלא יהיה – הכוס של הילדים שלנו תמיד תהיה מלאה 🙂

מאוד קל לנו לתת את האהבה הזו כשהילדים שלנו מתנהגים יפה, בנעימות.
*אבל האהבה נמדדת ברגעים הקשים*. כשהילד שלנו לא מתנהג כראוי, אז אנחנו צריכים לגייס את הכוחות שלנו כדי להצליח למזוג לו עוד ועוד אהבה.
זה לא נקרא לפנק.
זה נקרא פשוט, לאהוב

https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG