*יום השואה תשפ”ד 2024*
*שורשים של אהבה אחרי התופת*
כשהסתיימה השואה, והובן שבעצם ילדים רבים נשארו יתומים, רבים מהם מצאו את עצמם במנזרים. בין אם הוריהם השאירו אותם שם כדי להצילם, ובין אם מהסיבה שהמנזרים אספו בעצמם את הילדים האלו כדי לגדל אותם כנוצרים.
כך או כך, אחד האנשים שעברו בין עשרות מנזרים היה הרב יוסף שלמה כהנמן זצ”ל, שאף הוא עצמו היה ניצול שואה.
מסופר שבאחד המנזרים שהגיע אליו, הוא ביקש מאם המנזר שתמסור לו את הילדים היהודים, וזו לא התלהבה מהרעיון. היא אמרה לו “איך תדע מי כאן יהודי ומי לא יהודי?”. הרב ביקש ממנה שתיתן לו כמה דקות לטובת המלאכה.
בשעת השינה של הילדים, הרב כהנמן נכנס לאולם השינה הגדול בו ישנו כל הילדים ביחד. הוא עמד שם וצעק:
*שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”.*
באותו רגע עשרות ילדים רצו אליו, חיבקו אותו, והתחילו לצעוק “טאטע, מאמע!” (אבא, אמא!).
הרב זכה להציל מאות ילדים מהתבוללות, על ידי קריאת שמע, אותה קריאת שמע שהוריהם של הילדים קראו איתם באהבה בכל לילה לפני השינה, והאהבה הזו נצרבה בליבם לעד.
יהי רצון שנזכה לטעת בלב הילדים שלנו אור ואהבה שיהיו בלב שלהם תמיד, שיהיו שם גם בימים סוערים ויזכירו להם שהם מחוברים אלינו לנצח, ושהם כמו שהם, הכי טובים ונפלאים בעולם!
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG <ההודעה נערכה>