*יום 4 באתגר חנוכה “מוסיף והולך” קהילת אמהות עם הלב *
* ️נר רביעי: דה-אסקלציה – המפתח להירגע ולהתחבר מחדש ברגעים קשים בזוגיות ️*
קודם כל אני רוצה לומר *תודה* על הפרגונים בהודעות הפרטיות, על השיתופים באור שהאתגר הכניס לכן! כמה מכן כתבו לי כמה צורת החשיבה הזו היא כל כך לא באוטומאט שלנו. וזה באמת נכון.
המהפך שרגשות עושים בזוגיות שלנו כשמצליחים לתת להם ביטוי – אין שני לו!
והיום נעלה עוד שלב בשפה הישנה-חדשה הזו. מוכנות? נצא לדרך
אז עד עכשיו דיברנו על זיהוי הריקוד שלנו וההבנה של “הסייקל”, מעגל התגובות השליליות שבו אנו כלואים. הבנו שהוא בכלל קיים, ואז המשכנו בהתבוננות פנימית: מה בעצם הפצעים שלנו, מה בתוך הריקוד מפעיל אותנו?
ואתמול פתחנו קצת את הלב שלנו וניסינו לראות גם את הלב של בן הזוג שלנו.
השאלה שאני בטוחה שכולכן שואלות היא: איך אפשר לקטוע את המעגל הזה?
אנחנו קוראים לתהליך הזה “דה-אסקלציה”. בקליניקה, במפגש עם בני הזוג, אנחנו מתחילים בנקודת הרתיחה ומנמיכים לאט לאט את הלהבה עד שהמים מתקררים לגמרי.
באתגר היום אני מזמינה אתכן להתבונן בתהליך הזה. להתחיל קודם כל מלהבין ולראות אותו *בעצמכן*.
בואו נראה מה השלבים ואיך זה קורה:
*שלב 1: לזהות את “שיח השדים” והאזורים הרגישים*
*לדוגמה:* את אומרת לו “אתה תמיד מתעלם ממני”, והוא מיד נסגר. זה דפוס מוכר שחוזר אצל הרבה זוגות. אולי “להתעלם” נוגע אצלו במקום שהוא לא מספיק טוב? והוא בוחר לסגת, להשתבלל?
—
*שלב 2: להתחיל בזיהוי הרגשות שטחיים ואז לרדת לעומק*
*לדוגמה:* במקום להגיד “זה ממש מכעיס אותי שאתה לא עונה”, לעצור ולומר: “אני כועסת, אבל מאחורי הכעס, אני פשוט מרגישה לבד ומפוחדת שלא אכפת לך”.
—
*שלב 3: לקחת אחריות על ההשפעה שלך על בן הזוג*
חייבת להיות בנו ההבנה שיש לנו השפעה על ההרגשה של בן הזוג שלנו. התבוננות סקרנית שצריכה להיות אצלנו, לחפש מה מפעיל את בן הזוג שלי?
*דוגמה:* “כשאני מרימה את הקול, אני יודעת שזה מקפיץ אותך וגורם לך להתרחק. זה לא מה שאני באמת רוצה.”
—
*שלב 4: לשאול על הרגשות העמוקים שלו*
*דוגמה:* “כשיצאת מהחדר וסגרת את הדלת, מה הרגשת באותו רגע? פחדת? נפגעת?”
לא כולנו גדלנו בצורה שהרגשות שלנו זמינים לנו ונגישים לנו. לא תמיד בן הזוג שלנו ישתף. אבל ככל שנמשיך בהתבוננות הסקרנית שלנו מפעם לפעם – הביטחון בקשר יגדל, ואיתו גם השיתוף יגדל.
—
*שלב 5: להכיר ולשתף ברגשות העמוקים שלך*
*דוגמה:* “הרגשתי שאתה לא איתי, עלה בי פחד ישן שאני לבד בזה. זה לא כעס – זה כאב.”
—
*שלב 6: לחזור שוב לשיחה קשה*
*דוגמה:* “אני יודעת שדיברנו על זה אתמול, אבל חשוב לי לחזור לזה שוב, ממקום יותר רגוע. ננסה?”
הנטייה שלנו היא דווקא לנסות לא לחזור לרגע הקשה. היה ונגמר.
אבל, דווקא כשחוזרים לרגעים הלא פשוטים, הקשים – לאט לאט יותר קל לעבד אותם. כי אם טיפסנו על הר גבוה פעם אחת, ופעם שניה – הפעם השלישית כבר יותר קלה, לא? ממש כמו ללוש וללוש גוש חימר, שלאט לאט מתרכך. כך גם הלב שלנו צריך להתרכך, ועם השיחות – כך הפחד גם יורד. אפשר לעשות את זה במקום נעים, בהליכה משותפת, אולי עם קפה ואיזה פינוק שפותח את הלב 🙂
—
*7. לעמוד יחד, אחרי רעידת האדמה*
לזכור שהקשר שלנו הוא מעל הכל. במרחב הבטוח שיש בינינו – מותר לכעוס, מותר לכאוב. ואנחנו כאן כדי להכיל את הכאב של השני. להחזיק אחד את השני.
*משפט מחזק לדוגמה:* “עברנו שיחה לא פשוטה, אבל אנחנו פה. אני מרגישה עכשיו שאנחנו יכולים להתחיל לבנות חיבור חדש, יותר בטוח.”
*אז מה המשימה שלנו להיום?*
היום אנחנו נעשה עם עצמנו את השיחה.
נתרגל את פתיחת הלב.
נבחר רגע משמעותי, סיטואציה שבה היה ריב, מתח. ונעבור שלב שלב.
קחו נשימה בין לבין.
חשבו בכל שלב- מה אני מרגישה פה עם זה?
אני כאן לשמוע מכן את התובנות שלכן
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG