*לב שבור הוא לב שלם*
לפני יומיים היה לנו אחר צהריים של יצירות חימר.
הכנו לבבות וחוררנו בהם חור כדי להכין מובייל מתוק.
היום, אחרי שהלבבות התייבשו, צבענו אותם בגואש והנחנו לייבוש. הייתה פעילות כיפית מאוד סך הכל.
אחרי שסיימנו, אכלנו ארוחת ערב ו… מקלחות.
בזמן שעזרתי לבן הגדול שלי אני שומעת צעקות ובכי מהסלון “אמאאאאא”, הגעתי, וראיתי את הלבבות שבורים 🙁
> “זאת רחל שברה! המעצבנת הזאת!” אמר צבי בן ה 5 שלי.
> בצד עמדה רחל, מבויישת.
אני:
> “עוד הפעם שברת לו? מה קורה איתך?? למה את מתנהגת ככה? לא שוברים לאחרים!!”.
סתם, נראה לכן? אני רק בודקת את העירנות שלכן.
*ירדתי לגובה העיניים של רחל. חיבקתי.*
> “מתוקה, אני לא כועסת עלייך בכלל. את שברת את הלבבות? בטח כעסת מאוד על משהו”.
> “נכון”, היא אמרה בשקט, “כעסתי כי רציתי שתיהיי איתי”.
חיבוק חזק חזק.
בן ה 5 שלי נעלב והיה עצוב מזה שהלבבות נשברו, תרתי משמע… הוא בכה, ונתתי לו מקום לזה, במילים ובנוכחות שלי. באמת עצוב לו.
אחרי בכי טוב מכל הלב, עם דמעות של עצב, *”בכי של חוסר תוחלת”* בשפה ההיקשרותית, בכי של מי שמבין שאת הנעשה אין להשיב, הוא הסתגל למציאות החדשה, ונרגע. חתמנו במשחק סימבולי לפריקת התסכול ועיבוד החוויה, ועשינו הצגה מכל זוגות הנעליים שמצאנו, שתכננו לעשות משהו לא יפה לנעליים של צבי. הוא בתגובה לקח את זוג הנעליים שלו ודרך על כל זוגות הנעליים האחרים 🙂
בזה הסתיימה הסאגה, ושניהם החליטו ביחד לעבור להכין חנות ממתקים מפלסטלינה.
לב שבור הוא לב שלם ❤️ אמר ברי סחרוף.
באמת לב שיודע להרגיש, לב שיודע להישבר – הוא לב שלם. לב שכל החדרים שלו מלאים, לב שמרגיש מחובר ללב אחר, גם אם הוא נשבר – הוא מוצא את הדרך להיות שלם שוב
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG
