ספוג מלא באהבה

*ספוג מלא באהבה*

כשהלל הבן הבכור שלי היה בן שנתיים,
באיזה יום שישי אחד בשיא ההכנות לשבת,
הוא קפץ על הספה בזמן ששטפתי כלים.
הספה הייתה במרחק 5 מטרים ממני,
ואני זוכרת שפתאום הבחנתו בו קופץ ובתוך שבריר שניה הבנתי שהוא הולך לנחות על השפיץ של השולחן בסלון.
איכשהו, בדרך נס, “ריחפתי” אליו והצלחתי לתפוס אותו מהחולצה, ולעצור אותו אלפית מילימטר מהשולחן.
לי לקח איזה כמה דקות להסדיר דופק ונשימה, אבל הוא חזר לענייניו ולמשחקים שלו דיי מהר.

כמה פעמים כאלה אנחנו מצליחים ברגע האחרון להציל את הילדים שלנו בלי שהם בכלל יודעים מה קרה. והם בשלהם, ממשיכים בענייניהם.

בפרשת השבוע, פרשת בלק, זה בדיוק מה שקורה לעם ישראל. בלק מלך מואב פונה לבלעם על מנת שיקלל את עם ישראל. ובמקום קללות – הקב”ה גורם לכך שיוצאות לו מהפה ברכות מדהימות ונפלאות.
והעניין המדהים הוא שכל זה קורה בלי שעם ישראל בכלל מודעים לכך. הקב”ה מציל את העם מקללות נוראיות, ושומר עליהם. ועם ישראל בכלל לא יודעים על המתרחש!

כשההורים קרובים כל כך לילדים – אנחנו מצילים את הילדים שלנו ונותנים להם מעטפת הגנה רגשית ונפשית שתשמור עליהם כל החיים. כשהקשר חזק – שום דבר לא יכול לחדור את שריון האהבה העבה שיש לילדים שלנו. הם סופגים אהבה ומוציאים אהבה.
אם ניקח ספוג ונספיג את כולו במים טהורים עד שכבר אין לו אפשרות לספוג יותר – לכלוך לא יוכל להיספג בו, לא יהיה כבר מקום לזה.
ככה עם הילדים שלנו. אם נספיג אותם בטוב ובאהבה, לא יהיה מקום לרע להיכנס.
המקום הרוחני שעם ישראל היו בו כשבלעם ניסה לקלל אותם – היה גבוה. הם היו בדבקות כל כך גדולה ובאחדות כל כך גדולה שהרע לא הצליח לחדור את האהבה הגדולה שהייתה שם.
ומתוך זה הם זכו לברכות אדירות.

בע”ה שתהיה שבת של שלום ואהבה וחיבור לילדים שלנו