על אחים ויחסים

על אחים ויחסים > “בואו נראה מי אוסף יותר מהר את המשחקים!” > “יאללה מי נכנס ראשון להתלקח?” > “הראשון שמסיים לאכול מקבל עוגיה!” > “תראה איך אח שלך מצחצח…

על אחים ויחסים

> “בואו נראה מי אוסף יותר מהר את המשחקים!”
> “יאללה מי נכנס ראשון להתלקח?”
> “הראשון שמסיים לאכול מקבל עוגיה!”
> “תראה איך אח שלך מצחצח שיניים יפה, תלמד ממנו!”
> “אל תבכה כמו אחיך התינוק, אתה כבר גדול”
> “את האחות הבכורה, ולכן חלק מהאחריות שלך זה לשמור על האחים שלך”
> “אתה האח הגדול! אתה אמור ללמד את האחים שלך איך להתנהג ולהיות להם לדוגמה!”
> “אתה קיבלת 5 עוגיות כמו אח שלך. גם הוא קיבל 5 עוגיות”.
> “בגלל שהצקת לאח שלך אז כל העוגיות שלך יעברו עכשיו אליו”.

האם המשפטים האלו משמשים אתכם מידי פעם?
איך אתן מרגישות לקרוא את המשפטים האלו?

הרבה הורים שאני מלווה בהדרכות הורים שואלים אותי על *יחסי אחים*. באמת אני יודעת שיש גישות שבונות סביב הנושא הזה תיאוריות שלמות (ושגויות!)
על הרצון של הילד להשיג שליטה,
על הקושי של אחים להבין שהם נפרדים אחד מהשני,
על היאבקות על תשומת לב ותחושת איום קיומי מנוכחות אח אחר.
ועוד…
התיאוריות האלה מתעלמות מהשורש של העניין כשמדובר בקושי ביחסים בין אחים: *הקשר עם ההורים.*

כבר דיברנו על כך שהקשר של הילד עם ההורים שלו – משפיע על כל הקשרים האחרים שיש ושיהיו לו בעתיד בחייו. מערכת היחסים של ילד עם אחיו היא חלק מאותם קשרים שמושפעים מההיקשרות של הילד עם הוריו.

ילד שחווה פרידות רגשיות מהוריו, בדמותן של השוואות בינו לבין אחיו,
או סיטואציות שמייצרות תחרות בין האחים,
או דרישה של ההורים שהאח ייקח אחריות על האחים האחרים ויהיה בתפקיד “ההורה”,
ושלל דוגמאות אחרות בסגנון – כל אלו מבנים את מערכת היחסים בצורה רוויית מתחים, וכך נוצרת משוואה שהיא לכתחילה מעמידה את האחים *אחד מול השני ולא אחד ביחד ולצד השני.*

ולכן, כשאני מייעצת למשפחות בענייני אחים – אני קודם כל מייעצת להם *לחזור ולבדוק את הקשר*. מה הרגשות השליליים שאנחנו כהורים מעמיסים על מערכת היחסים בין הילדים שלנו?
תחרותיות מי יגיע מהר יותר
השוואה מי יותר חזק
קנאה שקנו לו ולי לא
סלידה כי הוא קטן ומותר לו ואני גדול ואסור לי
תסכול שהוא קיבל ואני לא
עצב שלקחו ממני והעבירו אליו

אנחנו מתייחסים לכל אח בנפרד,
בלי השוואות ובלי לייצר מתחים.
“קיבלת יותר תפוחים מאחותך כי היא לא התנהגה יפה ואת כן”. – מלמד את האחיות לחפש את המגרעות אחת אצל השניה, כי המגרעות האלה יגרמו להם להרוויח יותר.
“את לא תינוקת כמו אחותך” – מייצר רצון נגדי וקנאה ומתעלפ מהרגש האמיתי שנמצא שם.

*”הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד”.*
הילדים שלנו צריכים לגדול אחד עם השני ובשביל השני, לדעת שהם מאוחדים, והאחדות הזו מובילה אותם להיות הכי חזקים שיש.

בעוד כמה ימים נעמוד בתוך הסוכה וננענע את 4 המינים. כל אחד מהם שונה בתכלית מהשני. אבל כולם מאוגדים יחד, ואת כולם אנו אוחזים יחד ומקיימים את המצווה של נטילת לולב.
ככה אנחנו עם ישראל בעיני הקב”ה: כולנו שונים, עם טעם וריח (האתרוג), בלי טעם וריח (הערבה), עם ריח ובלי טעם (ההדס), עם טעם ובלי ריח (הלולב – תמר).*אבל כולנו מאוחדים ביחד ואין בכלל מה להשוות בינינו כי כל אחד מיוחד בפני עצמו*.
גם הילדים שלנו, אם נתייחס לכל אחד מהם כיישות בפני עצמו וללא תלות באחים האחרים – נראה להם שאנחנו רואים את המיוחדות שלהם ואוהבים אותם ללא תנאי וללא קשר לאחרים.

חג סוכות שמח ומלא אהבה!

https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG