על אחים חדשים ובהלה גבוהה

*על אחים חדשים ובהלה גבוהה*

אז כבר חודשיים כמעט שיש פה בבית את הדסה, אפרוחית קטנה נוספת שהצטרפה אלינו. ובאמת לא כתבתי כל כך על השגרה שלנו וההתמודדויות הרבות. *מה זה עושה לאחים כשהמשפחה מתרחבת?*

כשצבי שלי נולד,
כולם אמרו לי שכדי שהלל, הבכור, לא יעבור משבר –
אני צריכה להראות לו שכלום לא השתנה, שהכל בינינו נשאר כרגיל.

עכשיו…
אמהות לכמה ילדים –
ניסיתן פעם לעשות את זה?
להרחיב את המשפחה ולהמשיך לשדר “עסקים כרגיל”?
זה פשוט לא אפשרי … ויותר מזה – הציפייה העצמית לעשות את זה יוצרת תסכול קשה.
ועם השנים פגשתי אמהות נוספות שחוו משבר בעצמן, ולא ידעו על מה לשים את האצבע.

התווספות של תינוק למשפחה היא חתיכת אירוע.
לא רק שזה לא נכון שכלום לא השתנה,
אלא
שממש
אבל ממש
הכל-
הכל השתנה.

נתחיל מזה שעבורי כאדם מבוגר – השינוי הוא דרמטי. לי יש עוד בנאדם קטן לדאוג לו, ואני סביבו 24 שעות ביממה. אני עצמי בהתאוששות פיזית.

מהעיניים של אח גדול, וזה לא משנה אם הוא בן שנתיים או בן 12, זה נראה בערך כך:
קודם כל העובדה הפשוטה שהצטרף למשפחה עוד יצור קטן ותלותי, שלא ממש תורם משהו אקטיבי לשאר האחים. ההיפך: בגללו הרבה דברים נלקחים מהם. בראש ובראשונה *אמא*, שהרבה פחות איתם. פיזית, וגם נפשית: אמא עייפה יותר, לא עם אותה רמת סבלנות, אמא נמצאת אבל מטפלת בתינוק המון. כל מה שהיכרתי – השתנה לחלוטין. ומי יודע מה יהיה בהמשך? לאן זה עוד עלול להתפתח??

וכשמרגישים ככה, *שכל העולם השתנה,* שאין שליטה על כל מה שאני מכיר ואמא כבר לא קרובה כמו פעם- *זה מאוד מבהיל אותי.*
ואז – הגוף מגיב.
זוכרות את האמיגדלה? “גלאי העשן של המוח”? שנכנסת לתמונה ראשונה כשאנחנו נבהלים?
האמיגדלה גורמת לגוף שלנו להגיב מיידית באחת מבין התגובות הבאות: fight, flight, freeze, fawn.

את שתי התגובות הראשונות רובכן מכירות, אך דווקא freeze ו- fawn פחות מוכרות ומדוברות. בואו נראה איך המצבים האלה יכולים לבוא לידי ביטוי סביב הולדת אח ובכלל:

*1. Fight – תגובה של מאבק / תוקפנות*
כשהילד מרגיש שיש כאן מישהו שמאיים על המקום שלו בלב של אמא, שהקשר נחלש, הוא עלול להילחם על הקשר בכל דרך שהוא מכיר:
– מתפרץ על האח הקטן או על ההורים.
– צועק “אני שונא את התינוק הזה!”
– שובר דברים או מציק בכוונה.
– מנסה “לשלוט” בסביבה כביכול כדי להרגיש חזק.

*2. Flight – תגובת בריחה*
הילד מנסה להתרחק רגשית או פיזית מהמצב שמציף אותו:
– מסתגר בחדר, או בורח לפעילות, העיקר לא לשתף.
– מסרב לדבר על התינוק או על רגשות. נראה כאן התחמקויות וחוסר מענה כשננסה לקיים שיח כזה.
– מעדיף ללכת לחברים או לגן משחקים ולהיות כמה שפחות בבית.
– אומר דברים בסגנון: “לא אכפת לי בכלל מהתינוק הזה” — אך מבפנים הוא בעצם כאוב.
–

*3. Freeze – קיפאון*
הילד נתקע במקום רגשית. מרגיש מוצף ולא מצליח להגיב בכלל:
– רגרסיה: חוזר להתנהג כמו תינוק – מבקש בקבוק, מוצץ, רוצה שוב חיתול.
– מתקשה לקבל החלטות, אפילו פשוטות.
– מתכנס, פחות מדבר, פחות יוזם.
– מגמגם או מדבר פחות שוטף.
– נראה “מרוחק”, בעולם משלו.

*4. Fawn – ריצוי*
הילד מנסה לשמור על הקשר דרך ריצוי מוגזם של ההורה או התינוק:
– אומר כל הזמן: “אמא אני אוהב אותך”, “את הכי טובה בעולם”
– עוזר בלי שמבקשים – מביא מגבונים, מטפל בתינוק, מדחיק את הצרכים של עצמו
– לא מספר על הקושי, כדי לא “להכביד”
– אומר “אני ממש אוהב את תינוקי” או מחקה מחוות של אהבה כמו שאנחנו ההורים מביעים כלפי התינוק, אפילו כשבלב הוא מבולבל או מקנא.

מה עושים עם זה?
איך מתמודדים עם השינויים שבבית?
ואיך עוזרים להם להרגע ועבור את הבהלה?

על כך – בפוסט של מחר….

*בינתיים, מזמינה אתכן לחשוב על הילד שלכן, האם משהו מדפוסי התגובה האלה מוכר לכן? האם מישהי מכן חוותה גם את התחושה הזו של הבלבול? והניסיון לשמור על הכל “כרגיל”?*

מחכה לשיתופים שלכן

מכירה אמא שחשוב שהיא תקרא את זה? שתפי איתה
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG