*שאלה אנונימית של אמא מהקבוצה:*
היי שירלי בוקר אור(:
מתוך הכתיבה שלך בקבוצה עולה לי שאלה על הסתגלות. אם יתאים לך אשמח שתעני..
אני עם שני מתוקים שהתחילו גנים שבוע שעבר (טרום וחובה) כל אחד עם הקצב שלו, צורת ההתאקלמות שונה והפריקות בבית אחרי המסגרות גם.. שבוע עמוס, מאתגר ועם הרבה סימני שאלה שלי על מהי הדרך הנכונה..
הבוקר הקטן מבניהם ממש לא הפסיק לומר שהוא לא רוצה ללכת לגן והוא רוצה להישאר בבית. הגדולה התארגנה ממש בטוב לגן וכשהגענו והיא קלטה שאח שלה לא משחרר אז גם היא לא הסכימה להיכנס לגן.
חזרתי עם כולם הביתה ואני מרגישה ממש בדילמה האם זה נכון..
מצד אחד, אני בטוחה שלהיות בבית עם אמא עושה להם טוב ומרגיע וממש נותן איזשהו חיבוק רגשי כזה.
מצד שני, מרגיש לי שזה שהם ‘ניהלו’ את הסיטואציה זה לא דבר טוב..
מסקרן אותי לשמוע דרך עין שמורגלת בהיקשרות, האם זה דבר נכון?
מחילה על האורך, ואבין לגמרי גם אם לא יתאים לך לענות..
תודה מראש