*”אני לא מספיק אמא…”*
כמה *רגשות אשם* מלווים אותנו ביום יום.
כמה *יסורי מצפון* על איך שענינו לו, או איך לא נשארנו איתה עוד כמה דקות לפני השינה.
תסכול על שעזבנו אותו בוכה בגן, או שלא קנינו לה את השוקולד שרצתה כשעברנו לידו בסופר — סך הכל שוקולד, אז מה הסיפור?
האמת היא שאין לי ממש בשורה בעניין המינונים של רגשות האשם.
כאמא ל-5 ילדים, לפעמים אני מרגישה שעם כל תינוק שנולד — תחושות האשמה וייסורי המצפון רק גוברים…
אני מתנחמת בזה שהזיכרון שלי מתפקד פחות טוב אז לפחות אני שוכחת מהר
כשאני משוחחת עם הורים והם מספרים לי על רגעים קשים שהיו להם עם הילדים — רגשות האשם תמיד עולים שם.
הם עולים כשאני חוקרת ושואלת הורים *מדוע פעלו כפי שפעלו*, הענישו או צעקו וכו’.
והורים עונים לי לרוב את אותה התשובה:
*”הענשתי אותו ותוך כדי ידעתי שזו טעות, ידעתי שזה לא נכון. ולא הצלחתי למצוא את הכוח לצאת מזה, לוותר ולבחור בתגובה אחרת.”*
רגעי משבר מול הילדים שלנו שואבים מאיתנו הרבה כוחות.
אלה רגעים שאנחנו ממש צריכות לגייס את עצמנו, את *מלוא הסבלנות שלנו*, להפעיל את שריר הרגש באקסטרים — ולהגיב להם *מהלב*.
זה לא קל!! ולא תמיד אנחנו מצליחות להיות במקום המכיל הזה
וברגעים האלה, כשאין לנו כוח להכיל – אנחנו רק רוצות שמישהו יכיל *אותנו*
ואז, בצד ההגיוני, אני יודעת שזה בסדר לטעות.
אבל בלב? מתערבבים רגשות אשמה, תסכול, תחושת כישלון:
“אני לא שם בשבילם כמו שצריך”
“עשיתי בדיוק את מה שנשבעתי שלא אעשה”
“אני פשוט לא מספיק אמא”
*אז איך יוצאים מזה?*
קודם כל, *לעצור רגע. לנשום* ️
להיזכר שהרגשות האלה — הם לא בטעות, והם לא בעיה.
*הם סימן.*
הם כמו פסי הרעדה בצידי הכביש:
מרעידים אותנו כשסטינו, ומזכירים לנו — *לחזור לנתיב*.
*לנתיב של הלב.* ❤️
של הדרך שבחרנו בה
נכון, זה מבהיל לפגוש את עצמנו ולהודות שהיינו פחות חינניות… פחות אלפא ויותר קשוחות ממה שרצינו.
אבל אחרי שניבהלנו — *ניקח אוויר, ונחזור להתחבר.*
מותר לטעות!
מותר גם להגיד לילד שלנו שהתבלבלנו, לגשר על הפרידה, ולחתור *לחיבור מחדש*, בעדינות ועם הרבה חום
כי חוקי הפיזיקה לא טועים:
גם הקרחון הכי גדול בעולם — *נמס כשמחממים אותו* .
ובדיוק כך ירדו המגננות של הילד שלנו .
ולגבי רגשות האשמה?
*נאמר להם יפה תודה:*
“תודה שהזכרתם לנו את הלב שלנו, את הדרך שלנו, שבזכותכם חזרנו לנתיב הנכון”
אם הפוסט הזה נגע בך, ואת מרגישה שגם את רוצה *לפעול מהלב, לא מהאשמה* —
אבל לפעמים זה פשוט קשה לבד…
אני כאן כדי ללוות אותך.
בליווי אישי בגישה ההיקשרותית — נעצור יחד ונתבונן על הבית שלכם, נלמד לנשום, ובעיקר נבין איך לבנות את הקשר עם הילדים שלך בצורה עמוקה, רגישה ומחוברת
בדיוק כמו שאת חולמת.
מוזמנת לשלוח לי הודעה כאן:
*https://wa.me/972524761310?text=אשמח%20לשמוע%20עוד%20על%20הדרכת%20הורים%20בגישה%20ההיקשרותית*