*ערב סוכות*
אחד המדרשים האהובים עליי קשור לחג הסוכות – מסופר שלעתיד לבוא, יגיעו כל אומות העולם אל הקב”ה ויטענו: למה רק עם ישראל זוכה לכל כך הרבה שכר? הרי רק הם קיבלו את התורה! אם אנחנו היינו מקבלים את התורה אז גם לנו היה שכר כזה!
ומה עונה להם הקב”ה?
*”מצווה קלה יש לי, וסוכה שמה – לכו ועשו אותה.”*
אומות העולם הולכים, בונים סוכה… אבל אז הקב”ה “מוציא חמה מנרתיקה” – השמש מתחילה להפיק חום בלתי נסבל. ומה עושים עמי העולם?
*בועטים בסוכה ויוצאים ממנה.*
לעומתם, עם ישראל – מצטערים על כל סיבה שמצריכה מהם לצאת מהסוכה, וקשה מאוד לגרום להם לצאת ממנה. הסוכה היא אחד החיבורים שלנו לקב”ה
המדרש הזה ממחיש כל כך יפה – שמי שמחובר רק *לתוצאה* או *לנוחות* – לא שורד את הקושי.
אבל מי שמחובר *בקשר עמוק של אהבה ואמונה* – נשאר, גם כשקשה.
עם ישראל מחובר לקב”ה בקשר של בנים לאביהם – לא מתוך רווח, אלא מתוך *קשר בלתי תלוי*. והקשר הזה הוא מה שמחזיק אותנו גם ברגעים לא פשוטים, ונותן לנו כוחות לצמוח מתוכם.
וככה בדיוק זה גם עם הילדים שלנו.
כשהקשר בינינו לבינם הוא יציב, חזק, עוטף, *בלתי ניתן לפירוק* –
הם יכולים לעבור *בכל גיל* סערות, קשיים, התקפי תסכול, מרד – והלב שלהם יישאר מחובר.
גם כשאנחנו מרגישים שהם “בורחים”, שהם התרחקו – אנחנו לא נבהלים, אנחנו *שומרים על האלפא שלנו*. אנחנו זוכרים: הקשר שם, ורק צריך לעורר את האהבה עד שתחפץ.
*כל מה שצריך – הוא לעזור להם להרגיש את הקשר שוב.*
אני מצרפת כאן שוב את הפוסט על *שורשי ההיקשרות* – זה ששלחתן לי עליו כל כך הרבה הודעות נרגשות בפעמים ששלחתי אותו (היו גם כאלה שאמרו שזה עבד עם בני הזוג… אז בכלל שווה ).
חג סוכות – זמן שבו אנחנו ממש *שוכנים יחד עם הילדים*, נוכחים, קרובים – זו הזדמנות מדהימה לבחור שורש אחד ביום ולחזק איתו את הקשר.
*חג סוכות שמח, מחבק, ומלא אהבה *
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG
