תתחילו לאסוף!

*תתחילו לאסוף!*

התחילה שנת הלימודים.
יש לי המוןןןן מה להגיד על זה 🙂
אבל אתמקד הפעם בכלי שימושי לימים האלה.

ההתחלה החדשה הזו מעוררת התרגשות גדולה מאוד, אצל הילדים שלנו, אבל לא פחות – אצלנו ההורים.
אצל חלקנו הגוזלים פורחים לראשונה מהקן של הבית, ואצל חלקנו הם עוברים למסגרת חדשה, עולים לחטיבה או לתיכון וכו’.

לאורך כל הזמן הזה שם יהיו שם, בלעדינו, נחשוב ונתפלל שהכל בסדר, שכיף להם, שהם מסתדרים.
הרבה מאיתנו יהיו במתח,
וכשהם יחזרו –
תהיה בנו הציפייה הזו לשאול –
נוווו אז איך היה? נהנית? פגשת חברים חדשים? במה שיחקת? מה אכלת? איך קוראים לחברים החדשים שלך?

במקביל,
הילדים שלנו, שיהיו להם אי שם במסגרת, יזכרו את הטוב שהיה להם בבית, יתגעגעו אליו. חלקם יצליחו להחזיק את הגעגוע ואת הרגשות האחרים שיצופו, וחלקם אולי יבכו או יביעו זאת בדרך כלשהי.
אבל הנקודה היא – שגם להם יהיה מתח, שנובע מהכמיהה לחידוש הקשר איתנו.
ילדים קטנים, ובמיוחד ילדים שההסתגלות קשה להם, עלולים להיות מוצפים מאוד, ובכלל יתקשו לעשות לעצמם סדר במחשבות בגלל המתח הזה.

ובמפגש הזה,
כשהם יחזרו הבייתה,
כשנראה אותם שוב,
תזכרו את זה, ותעצרו את עצמכם ממבול השאלות.

תזכרו שבזמן שאנחנו רק רוצים לדעת איך היה להם ולהרגיע את הנפש שלנו – הם ירצו להרגיע את הנפש שלהם. ומה שמרגיע את הנפש שלהם זה
*האיסוף* שלנו.

איסוף הוא כלי היקשרותי בעצם מטרתו “לאתחל” את הקשר.
האיסוף מתחיל ביצירת קשר עין עם הילד או הילדה שלנו,
בחיוך,
בהנהון של הראש,
מבע הפנים ושפת הגוף שלנו משדרים להם כמה הם רצויים ואהובים,
חיבוק.
ילדים צריכים שנאסוף אותם, ויש כאלה שצריכים שנאסוף אותם לעיתים תכופות במהלך היום.
נעשה את זה לפני פרידות, כשנפגשים מחדש, במהלך אחר צהריים ביחד, לפני שינה, בבוקר וכו’. ככל שנאסוף – הקשר יורגש יותר.

אחרי האיסוף – אם הלב שלהילד שלנו פתוח ולא ממוגן – נמשיך בחיזוק הקשר איתם. נשתמש בכלים של שורשי ההיקשרות,
אולי נשחק משחק שיפרוק את המתח, כמו למשל מחבואים או תופסת, היפוך תפקידים וכו’.
אולי נבחר במשחק אגרסיבי לפריקת תסכולים שהצטברו, כמו למשל מלחמת כריות, זריקת דברים שמותר לזרוק, בעיטות בכדור, התגוששות וכו’.

ומה עם השאלות שלנו?
את השאלות שלנו נשאל לאט. נרגיש את הרגע הנכון.
נרגיע את המוח שלנו שהכל בסדר, הילדים פה בריאים ושלמים מולנו, לא משנה מה היה – הרגע הזה, כאן, עכשיו, הוא רגע מושלם וטוב.
ואולי בכלל לא נצטרך לשאול, כי הילדים שלנו יבירו לבד מה מתחשק להם לספר ולשתף?

משפטים לשימושכם החופשי:
“התגעגעתי אליך כל כך”
“חיכיתי לרגע שניפגש שוב!”
“חשבתי עליך כל היום”
“שלחתי לך נשיקות וחיבוקים, קיבלת אותם?”
“בטח היו לך הרבה חוויות היום! אם תרצה לספר אני אשמח!”
“רק חיכיתי לחבק אותך!”

שתהיה שנה טובה, מלאת מתיקות ואהבה!

https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG