אמהות אהובות,

*אמהות אהובות,*

בשערי שנה חדשה אני עוצרת רגע ומתבוננת – על הדרך שעברתי, על האימהות שלי שצמחה וגדלה, על הקשרים שחיזקתי, על הכוחות שצמחו והתעצמו בי לאורך השנה.

במקום הזה של חשבון נפש – קל ללכת לפינות החשוכות יותר, לנקודות המפגש עם עצמנו שהיינו מעדיפים לשכוח, לרגעים שלא הצלחנו לעצור את עצמנו ופעלנו ההיפך ממה שבאמת רצינו.

אבל היום,
היום אני מזמינה אותך אמא יקרה להרכיב משקפיים אחרות,
שתראי ותיזכרי בכל הטוב שהיה כאן.

את כל הפעמים *שהכרחת את עצמך לנסות* , והצלחת.

את הרגעים שהתלבטת אם להקשיב לקול הפנימי של הלב שלך או לקולות חיצוניים, *והקול הפנימי ניצח, ובגדול.*

את *הצעדים הקטנים* שהתחברו להם אחד לשני, עד שיום אחד התבוננת על הילד שלך והבנת איזו כברת דרך עשיתם.

אמא – זו מילה שיש בה עוצמה אינסופית.
ובזכות העוצמה הזו – בכל יום אנחנו בונות גשר של קשר, של חום, של נוכחות – גם ברגעים הקלים וגם באלה המאתגרים יותר.

*ראש השנה* מזמין אותנו לשוב אל הלב ולעורר אותו, כדי שנוכל להמשיך בעבודת הבנייה הזו.
הדרך להתעוררות היא על ידי כך שנשים לב למה שחשוב באמת: לרגעים הקטנים, למילים הטובות, לחיבוקים, למבטים האוהבים, לאיסופים, לשורשים, ולהבנה העמוקה שילדים צומחים מתוך קשר.

נאחל לעצמנו:
שנה של רוך ונוכחות, של הקשבה לעצמנו ולילדים שלנו,
שנה של חמלה גם כשקשה,
של בחירה יומיומית לחנך דרך חיבור ולא דרך שליטה,
שנה שבה נוסיף עוד קומה בלב שלנו.

*שתהיה שנה מתוקה וטובה, מלאה באור, בשמחה ובאהבה.*
באהבה גדולה,
שירלי