בראשית

*בראשית*

*”עַל-כֵּן, יַעֲזָב אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ”*
(בראשית ב’, כ”ד)

השבת שבת בראשית, מתחילים מחדש את הקריאה בתורה. ועם ההתחדשות הזו – אני מזמינה אתכן אמהות יקרות, לחזור לבראשית. כשהבית שלנו יציב, כשהזוגיות של ההורים יציבה – גם חינוך הילדים שלנו מתייצב.
ולכן, אני כותבת לכן הפעם כמטפלת זוגית בגישת EFT (טיפול מבוסס רגש), ומזמינה אתכן להתבונן על הקשר הזוגי שלכן. לבחון את הקשר הזוגי בעיניים היקשרותיות, מה המקומות שהקשר שלנו צריך להתחדש בהם?

אז כדי להבין איך אמור להיראות קשר זוגי – המקום הראשון שצריך להתבונן בו הוא הקשר הזוגי הראשון שנברא. “המודל” שאליו צריך לשאוף.
אדם וחווה.
נבראו יחד, כגוף אחד.
ואז הופרדו.
ומאז – אנחנו מחפשים כל החיים את הדרך *להתחבר מחדש*.

אבל התורה לא מסתפקת רק ב”ודבק באשתו” – אלא פותחת במילים:
*”יעזוב איש את אביו ואת אמו”*.

למה?
כי כדי *לדבוק באמת*, צריך קודם להבין מה כל אחד מאיתנו מביא איתו לתוך הקשר:
מה למדנו על אהבה? על קרבה? על מה עושים כשכואב? מה מידת האמון שיש לנו כלפי העולם? איך מבקשים עזרה ואיך מביעים רגשות?

בגישת EFT, העבודה הזוגית מתחילה תמיד מהבנת *דפוסי ההיקשרות שנטמעו בנו בילדות*. היום אנחנו יודעים לומר עם ביסוס מחקרי ומדעי שהאופן שבו גדלנו (בפרט הגיל הרך) וההיקשרויות שהיו לנו בילדות – מעצבות את הקשרים העתידיים שלנו כמבוגרים. אבל התורה כבר אמרה לנו את זה מזמן…
כשדפוסי ההיקשרות שרכשנו מובנים לנו עצמנו, ואחד לשני, ואנחנו מבינים כל אחד את הפצעים של האחר ויודעים איך לא לדרוך עליהם – הכל משתנה.

למשל:
אישה שמרגישה שבעלה לא רואה אותה.
וכשהיא כועסת עליו על משהו ששכח או לא שם לב –
הוא רק מתכווץ, שותק, נעלם.
כי הוא עצמו גדל בבית שבו רגשות נתפסו כחולשה.
כשהוא רואה בכי או כעס – הוא לא יודע מה לעשות עם זה, הוא נבהל, אז הוא פשוט “מתנתק” ונסוג ממנה.

ואז היא מרגישה עוד יותר לבד, והיא עוד יותר כועסת –
ושוב הם נתקעים במעגל אינסופי של וויכוחים וכעס ותסכול. ב- EFT אנחנו קוראים לזה “סייקל”.

או גבר שמרגיש שאשתו כל הזמן מבקרת אותו.
אבל היא בכלל מנסה להרגיש קרבה אליו – רק שהיא לא יודעת איך לבקש חום בצורה רכה, כי בבית שבו גדלה דחפו אותה לעצמאות ולהסתדר לבד כל הזמן, ולא תמיד אפשרו לדבר ולהביע רגשות, להגיד בצורה ברורה – “אני צריכה אותך”.

כל אחד מהם בעצם שואל בפנים:
*”אם אראה את הפגיעות שלי – תישאר/י?”* וכשאנחנו לא מבינים את השורש הזה, שאנחנו לא מתבוננים על הרובד העמוק מאחורי ההתנהגות של בן הזוג שלנו – אנחנו נלחמים – במקום *להתקרב* .

אבל EFT מלמדת אותנו להתבונן בהתנהגות של בן הזוג שלנו ולראות איך הרצון בקשר והפחד שהקשר ייפגע – לובשים צורות מוזרות ומעצבנות… לזהות את הסייקלים האלו שאנחנו נקלעים אליהם ולצאת מהם. להבין שאף אחד מאיתנו לא אשם, ובכך להפסיק להילחם *אחד בשני*, ולהתחיל להילחם *על הקשר*.
לדעת שגם כשרע – אפשר להושיט יד.
גם כשיש שתיקות – יש דרך לחזור לדבר.
גם כשהקשר נפצע – אפשר לרפא, יחד.

כי הזוגיות האמיתית לא נמדדת כשהכול טוב – אלא ביכולת *לשוב ולהתקרב כשקשה, לראות את הלב של השני ואת הרובד העמוק יותר מעבר להתנהגות*.
והתורה מגלה לנו את הסוד כיצד לעשות זאת:
קודם *להכיר* בדפוסים שנטבעו בנו, *לעזוב* את מה שכבר לא משרת אותנו – ואז *לדבוק באמת*.

וזה לא פשוט.
אבל זה שווה הכל.

שבת שלום אמהות יקרות!
שירלי

https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG <ההודעה נערכה>