אתגר חנוכה זוגי: “מוסיף והולך” – קהילת “אמהות עם הלב”

*אתגר חנוכה זוגי: “מוסיף והולך” – קהילת “אמהות עם הלב” *

* נר ראשון – לזהות את הריקוד *

כשדוד המלך פוצח בהתלהבות וריקוד בעת העלאת ארון הברית לירושלים – מיכל אשתו רואה אותו מהחלון, ונאמר שם “ותבז לו בליבה” (שמואל ב, ו, ט”ז).
אם מיכל רק היתה מבינה את הריקוד של דוד….

בכל קשר זוגי – יש *”ריקוד”*.
מעגל שחוזר על עצמו, רגעים של משהו קטן שהתגלגל לכעס. שתיקה. מרחק. חוסר הבנה.
כשהוא נסגר – היא מתקרבת יותר.
כשהיא שותקת – הוא לוחץ.
כשהוא מבקר – היא נעלבת.
כשהיא מעירה – הוא משתבלל.
בגישת eft הדבר הזה נקרא “סייקל”.

*זה הריקוד שלנו.*
אנחנו לא בוחרים בזה, זה פשוט קורה.
ובדרך כלל – הוא חוזר על עצמו שוב ושוב.
לא בגלל שאנחנו לא מתאימים,
אלא כי כל אחד מאיתנו לוחץ – בלי כוונה – על הכאב של השני: הפחד שלא רואים אותי, שאני לבד, שלא מקשיבים לי ואני צריכה לצעוק, שהדעה שלי גם ככה לא משנה…. אלה צרכים טבעיים שקיימים בנו, רצונות טבעיים שיש לנו מהקשר עם בן הזוג שלנו.
וכך כל אחד מגיב מהכאב שלו… ואנחנו נקלעים ונכלאים במעגל שהולך ומרחיק אותנו מהחיבור שאנחנו כל כך כמהים לו.

*אז היום, נר ראשון, מדליקים אור קטן של מודעות, ומזהים את הריקוד שלנו:*

מה זה אומר לזהות את הריקוד?
זה לשים לב *מה קורה בינינו כשיש טריגר* – ו *איך כל אחד מאיתנו מגיב*:

– מי נסגר? מי מתקרבת?
– מי לוחץ לדבר? מי נעלם או שותק?
– מי מגיב מהר? מי נסוג כדי לחשוב?
– מי מרגיש לבד? מי מרגיש מותקף?

*דוגמה לזוג אחד:*
היא מרגישה שהוא מתרחק, אז היא שולחת הודעות. מתקשרת. לוחצת.
הוא מרגיש מוצף, שלא מצליח לעמוד בציפיות – ונסוג. שותק.
היא מפרשת את השתיקה כעוד הוכחה שהוא לא רואה אותה – ולוחצת עוד.
והמעגל נמשך.

*דוגמה אחרת:*
הוא חוזר עייף. היא לא אמרה מילה, רק נאנחה.
הוא מרגיש שהוא שוב לא מספיק, ומעיר לה: “מה הבעיה עכשיו?”
היא נעלבת, מסתגרת.
הוא מרגיש שהיא מתרחקת – ומתחיל לנדנד.
שוב – אותו ריקוד, אותו כאב.

*איך מזהים את הדפוס שלכם?*
שאלי את עצמך:

– כשיש בינינו מתח – מה אני עושה אוטומטית?
– מה אני מרגישה עמוק בפנים – עוד לפני שאני מגיבה?
– איך בן הזוג שלי מגיב אז?
– מה *קורה שוב ושוב* בינינו?

*ולמה זה חשוב?*
כי זה לא *אני מולו*! זה אנחנו שנינו – *מול הריקוד*.
וברגע שאנחנו רואים אותו, את הריקוד הזה – אנחנו *מודעים*, יכולים לבחור אחרת, לרקוד ריקוד אחר, *ביחד.*
זה הצעד הראשון לעבר השינוי.
—

* תרגול קטן לנר הראשון:*
בשיחה רגועה, שתפו זה את זו:
– מה אני שמה לב שקורה בינינו כשאנחנו מתעצבנים?
– מה אני מרגישה באותו רגע?
– מה אני חושבת שאתה מרגיש?

התחילו ממשפטים כמו:
“אני שמה לב שכשאני מתרחקת… אתה מתקרב”,
“אני מרגישה לבד, ואז אני נהיית “קוצנית”…”
“אני רואה שאתה מתכנס, וזה מלחיץ אותי…”

בלי האשמות. נסו לבוא בסקרנות, אמפתיה וחמלה.

נזכור, שהדרך לחיבור – מתחילה בהבנה של הריקוד המשותף שלנו ❤️

מחכה לשיתופים שלכן, האם הצלחתן לזהות את הריקוד שלכם?

מכירה מישהי שצריכה לקרוא את זה? שתפי אותה והזמיני להצטרף:

https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG <ההודעה נערכה>