*להיות אמא ~אלפא~ אלופה!*
יש לנו בבית נוהל יום שישי – בשעה 15:00 כולם נכנסים למיטה לשנ”צ, וככה בערב שבת יש לכולם אנרגיות לסעודה 🙂
ביום שישי האחרון בן ה 5 שלי התקשה להיכנס לשינה. הוא חווה תסכול משמעותי בגן, והיה לו קצת קשה לצאת מזה.
אני מהצד השני, עדיין הייתי בסיום ההתארגנות שלי לשבת והייתי צריכה את הזמן הזה.
מה עושים?
רגע אחד בואו נבין מה קרה כאן.
כשילד חווה תסכול – זה מציף פיזית בגוף תחושות שיוצרות מתח. גם אנחנו כמבוגרים יכולים להזדהות עם ההרגשה הזו. ובאמת חלק מהדברים שנראה הם קשיי שינה.
ומה מעצים את הקושי? היקשרות חלשה.
כשהבן שלי הבין שהוא בעצם הולך לישון, המשמעות של זה הייתה – רגע, אני הולך להיפרד מאמא שלי. נכון, הוא מבין שאני לא נעלמת לשום מקום לגמרי, אבל עדיין מתרחשת פה *פרידה*.
והפרידה הזו יוצרת אצל הילד *בהלה*. בהלה שהקשר מתנתק, שהקשר נפסק.
תוסיפו על הבהלה הזו את התסכול שכבר היה שם, ותקבלו ילד מאוד לא רגוע…
ולכן ילדים במצב הזה יכולים לבקש 100 פעם לשתות או ללכת לשירותים, או לעשות רעשים חזרתיים מעצבנים, או אלף דברים אחרים שמשגעים אותנו.
מה הם בעצם רוצים? להמשיך להרגיש את הקשר. להרגיש אותנו.
אפשר לצעוק עליהם שילכו כבר לישון, לאיים שניקח להם דברים, שלא ניתן להם את ההפתעה שהבטחנו, או שנסגור את הדלת ויהיה חושך, שאמא תלך מהבית לבית אחר, או שיהיה עונש כלשהו.
אבל אז רק *נגביר אצלהם את הבהלה*, ויווצר מעין לופ כזה של בהלה שגורמת לאותה התנהגות לא רצויה מלכתחילה!
אני אמחיש את זה באמצעות דוגמה ברורה יותר:
דמיינו שאתן הולכות עם ילדיכן על המדרכה לצידו של כביש סואן. האם הייתן נותנות לילד שלכן לחצות לבד את הכביש?
אני מניחה שהתשובה של רובכן תהיה – בוודאי שלא!
הרי הוא יבהל מאוד מכל המכוניות, מהרעש, מהחשש שמכונית לא תראה אותו חוצה.
ברור לכולכן שזה יהיה לו קשה לעשות את זה לבד, ושהוא צריך אתכן. שאסור לכן להיפרד ממנו ולתת לו לעשות את זה לבד.
הדוגמה הזו אולי קצת לוקחת לקצה את הדברים, אבל מנקודת מבט של ילד – אין הבדל.
פרידה – פיזית או רגשית- דומה גם היא למצב בו ילד נדרש לחצות לבד כביש סואן. כלומר, ככה זה מנקודת המבט של הילדים.
אנחנו שולחים אותם לעשות משהו בלעדינו, משהו שנראה להם מבהיל כי בעצם הדמות הכי משמעותית להם – לא נמצאת איתם.
כשאנחנו שולחים לחדר “לחשוב על מה שעשו”,
כשאנחנו מתעלמים מהם כדי ללמד לקח,
כשאנחנו צועקים או מעליבים,
כשאנחנו מאיימים,
כשאנחנו מקטינים את הבקשה שלהם לתלות,
כל אלה מחלישים את ההיקשרות ויוצרים בהלה.
כל האפשרויות האלה הן *כוחניות*, אנחנו לוקחים בכוח את הסמכות שלנו.
אז מה כן? מה עושים במצב הזה שבכל זאת צריך להיפרד?
קודם כל – נכנסים *לעמדת האלפא* שלנו כהורים
אמא אלפא היא זו שמבינה שהבן שלה תלוי בה, וצריך להרגיש את התלות הזו. ומצד שני – היא נמצאת בעמדה של המובילה, זו שאפשר להישען עליה כל הזמן.
במצב אלפא – אנחנו לא מכריחים את הילד שלנו בצורה כוחנית. אלא מתוך הקשר שלנו, כשהילד מבין שיש לו על מי לסמוך – אנחנו מתנהלים במציאות.
אתן דוגמה נוספת – איפה הייתן מעדיפות לעבוד: עם מנהלת שרק מאיימת להעניש את העובדים שלה או עם מנהלת שמובילה את העובדים מתוך חיבור אמיתי? שהם מבצעים את עבודתם כי הם לגמרי סומכים עליה?
זה בדיוק ההבדל בין להיות אלפא לבין סתם לפעול מתוך כח.
אחרי שנכנסנו לעמדת האלפא, נבחר בפתרון ששומר על הקשר. לפעמים זו תהיה ההבנה שלמרות כל הרצון והמציאות שלנו – פרידה כרגע תהיה קשה מאוד לילד והוא לא יעמוד בה. ולכן נצמצם פרידות כמה שאפשר.
ולפעמים יעזור לתת שם “עוגן”. ⚓ למשל: כיסא בחדר הילדים שרק אני יושבת עליו, או מזרן שאני שמה שם למקרה שיצטרכו שאשן איתם באמצע הלילה. זו יכולה להיות קופסת נשיקות כמו שראינו.
ואפשר גם לדבר איתם על ההמשכיות של הקשר שמתקיימת גם אחרי הפרידה: אני בחרתי לתת לבן שלי לארגן את כל החומרים הדרושים כדי להכין קרם שוקולד לעוגה שבדיוק אפיתי, והכל חיכה על השיש עד אחרי השינה שלו. נתתי לו משהו להיאחז בו, משהו שממשיך את הקשר שלנו, משהו שממחיש לו שהשינה זה בכלל רק שלב אחד בדרך, והעניין האמיתי הוא שאני מחכה לו כדי להכין ביחד איתו משהו כייפי. אחרי זה הלכתי איתו ביחד לחדר וליטפתי אותו, אמרתי לו כמה אני אוהבת אותו ושאני כאן. והוא נרדם בכיף ובטוב 🙂
ואחרי שהכל הסתיים – נזכור שילדים לא יכולים לשאת יותר מידי פרידות. ונחשוב, איפה אני יכולה לצמצם פרידות עם הילד שלי? איפה אני יכולה ליזום רגעים של הזמנה לתלות? רגעים שבהם אני מנכיחה את המשוואה של מערכת היחסים עם הילד שלי – אמא שהיא אלפא וילד שנמצא בעמדת תלות, בעמדת הישענות עליי.
אז אם נסכם,
פרידה = בהלה
תסכול + פרידה = בהלה גבוהה יותר, ילד לא שקט.
כשבכל זאת צריך להיפרד, נעשה שני דברים:
1. נהיה אלפא.
2. נשמור על הקשר באופן משמעותי.
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG
