*אתגר מספר 3: איסוף*
מי מזדהה עם הסיטואציה הבאה:
את אחרי יום מתיש בעבודה, חטזרת הבייתה וגונבת איזה 4 דקות של קט לעצמך.
ואז מתחיל המרוץ: לה יש לחוג, את הגדול צריך לאסוף מהחבר, לו יש מבחן מחרתיים וצריך לשבת ללמוד…
כולם בבית, חוזרים קצת לעניינים שלהם לפני שהולכים לישון.
ואז…. מגיע הרגע…. שצריכים….
להיכנס
ל מ ק ל ח ת !!
מסע השכנועים מתחיל: “יאללה חמוד, בוא נכנס, נעשה מקלחת קצרה”, “ילדים כנסו להתקלח!” “עדיין לא נכנסת להתקלח??”
מטריף! הרי *מובן מאליו שהם יקשיבו לי, לא?*.
ואז עוברים לשלב ההפחדות: “אם לא תתקלח יגרד לך, יהיו לך כינים, המיטה שלך תתלכלך…”
ודי מהר זה עובר ל”שלב האופרה”, השלב שבו אנחנו עוברים לצעקות, או אולי מרימים ולוקחים את הילד למקלחת.
או, פשוט מתעלמים, “בעיה שלך, אל תתקלח”.
—
אני אספר לכם מקרה מהערב שלי היום:
ערב פסח, ניקיונות וכו’.
במקביל הייתי צריכה להתפנות לתינוקת שלי שהייתה צריכה אותי.
במקביל…
הילדים החמודים שלי השתובבו להם בינתיים באופניים ובקורקינט במרפסת והיו שקועים במשחק של זהירות בדרכים, הולכי רגל וכלי תחבורה וכו’.
התפניתי אליהם וכבר התחיל להיות מאוחר, יש עוד מקלחת וארוחת ערב. אמאלה! והשעון מתקתק!
הראש אמר לי ללכת אליהם ולהגיד “יאללה חברה נגמר! קדימה למקלחת, מאוחר!”
אבל הלב שלי רצה להתחבר אליהם.
הקשבתי ללב.
שאלתי אם אפשר להצטרף, קיבלתי בחזרה חיוך והנהון, ונכנסתי איתם למשחק. שיחקתי תפקיד של איש זקן שחוצה את הכביש, ואחר כך הייתי “משמרות הזה”ב” ושמתי מחסום לכביש כל פעם שהיה הולך רגל שרצה לחצות…
והיה לי כיף! לגמרי נכנסתי לדמות
10 דקות *שהייתי לגמרי איתם, בעולם שלהם*.
אחרי 10 דקות, “נסענו” כולם למקלחת. הובלתי אותם אחד אחד בכיף ובצחוקים למקלחת, כל אחד היה כלי תחבורה אחר. אחד החליט שהוא אמבולנס, השני היה משטרה והבת שלי הייתה אוטו גלידה.
*זה נקרא איסוף.*
נכנסתי עם הילדים לעולם *שלהם*. הייתי איתם בגובה העיניים *שלהם*. יצרתי איתם קשר וחיבור.
ואט אט אספתי אותם אליי, והקשר הזה בלתי ניתן לניתוק, גם אם צריך עכשיו להתקלח.
ילדים, במיוחד צעירים, צריכים שיאספו אותם לעיתים קרובות.
למה?
קודם כל, כי היום שלהם מלא מלא בפרידות. פרידה פיזית (הולכים לגן, לבית הספר…) או פרידה רגשית (כשאנחנו לא “איתם”).
שנית,
זוכרים את ששת שורשי ההיקשרות?
בשנים הראשונות ההיקשרות שטחית.
האיסוף משדר לילד – מתוקי, יש לך על מי לסמוך. יש כאן מבוגר אחראי!
זה משחרר את הילד *ממרדף* ומאפשר לו להיות במנוחה.
*אז איך אוספים?*
️יוצרים קשר עין
♀️נכנסים לעולם שלהם, למה שמעניין להם, ומתעניינים במה שהם עושים.
נחפש את המבט ואת האוזניים שלהם.
☺️נחייך, ונקבל חיוך בחזרה.
נשאל שאלה שמעוררת הנהון, הסכמה.
*אז מה האתגר שלכם הפעם?*
לאסוף 🙂
*איך תעשו את זה נכון?*
בחרו את הרגעים ביום שבו אתם רוצים להתחבר לילדים. זה יכול להיות כשאוספים אותם מהגן – נרד לגובה העיניים, נתחבר אולי למשחק שהם בדיוק היו שקועים בו כשבאנו, ומשם בזרימה נלך.
זה יכול להיות כשהילד חוזר מהחוג, אולי נבקש ממנו להוריד אוזניות ולהשמיע לנו גם את השיר שהוא שומע. נרקוד ביחד בכיף כמה דקות.
אל תשכחו: חשוב לאסוף לאורך היום.
ילדים שאתן מרגישות ש”מתנגדים” ועושים דווקא” וכו’ – נאסוף המון המון במהלך היום. בייחוד לפני ואחרי פרידות.
נאסוף גם בלי “מטרה”. בלי שיש לנו רצון באיזושהי מטרה להוביל אותם אליה. אלא נאסוף קודם כל *כדי להתחבר לב אל לב* .
יאללה למשימה!
שיהיה חיבור נעים ולילה טוב