*מים בששון*
*”המים במקלחת היו פתוחים מספיק זמן, לא הורדת עדיין את השמפו מהראש?? אז היום תישאר עם שמפו על הראש! יאללה תסיים ע כ ש י ו!”.*
שילוב נפיץ של חוסר סבלנות, עייפות ולחץ מהעבודה הובילו את אוהד אבא המקסים של אורי בן ה 7.5. לומר את המשפט הזה.
לפני כמה ימים, בשעה 19:10, שלחה לי ענבל, אמא של אורי, הודעה קולית חסרת אונים – אוהד אמר לאורי את מה שאמר… לא התכוון לזה. אבל איך יוצאים מזה? גם ככה אורי מלא במגננות ואומר לנו שאנחנו לא אוהבים אותו…
אני מכירה ומלווה את אוהד וענבל כבר חודש וחצי, ויודעת שהם מדהימים, וגם אנושיים. אז לפעמים (כמו לכולנו) יוצא להם משהו לא היקשרותי… וזה בסדר! כי כשהלב מכוון רוב הזמן למקום הנכון – גם אם סטינו קצת, אפשר לחזור למסלול ולהתחבר מחדש.
“ענבל יקרה שלי, את עכשיו נכנסת למקלחת לאורי, ואומרת לו בפשטות ובקלילות: יאללה באתי לעזור לשמפו המעצבן הזה לרדת מהראש שלך כבר, כמה זמן הוא יכול להיות פה?? אורי יגיד לך שאבא לא מסכים להוריד את השמפו, ואת תגידי לו שזה נכון. אבא לא מסכים לו-לאורי- להוריד לעצמו את השמפו, והוא ביקש ממך לעזור לאורי להתמודד עם השמפו הכי מרגיז בעולם. ותהפכו את עניין השמפו למוקד פריקת התסכול מהמשפט שאוהד אמר לו. משם תזרמו להתלבש ולסיפור לפני השינה כרגיל לחלוטין, ותמשיכו להעצים את החיבור ולחזק את ההיקשרות”.
שלחתי, והמתנתי לעדכון.
20 דקות אחרי, ענבל שלחה לי הודעה: “זה עבד!!! אמאלה!! כשאמרתי לו מה שהצעת – הוא פשוט התחיל לצחוק, וכאילו כל המתח מהמשפט של אבא השתחרר לו, בלי כל הדרמות הבלתי נסבלות שיש בדרך כלל”.
אז מה ענבל בעצם עשתה כאן?
ענבל זכרה את הלב הרך של אורי, ואת הכוונות הטובות שלו. היא ידעה שהוא פשוט ממש אוהב מים… ולא התכוון לרוקן את הכינרת 🙂 ושהוא באמת נעלב מהמשפט של אבא.
ענבל עשתה *גישור* בין סיטואציה של פרידה > אל עבר החיבור מחדש. אוהד השתמש בלי כוונה *במִשְׁמַעַת מַפְרִידָה*, אמר משפט לא נעים שיצר פרידה רגשית ובעקבותיה בהלה של אורי מכך שהקשר נפגע. אמא הגיעה כדי לגבות את אבא, וכדי לגשר על הפרידה הזו, ובעצם לתקן על ידי הסבר ששומר על הקשר ומרגיע.
ענבל הזמינה את אורי לתלות – *אני* אוריד לך את השמפו, אנחנו כאן ביחד ואתה יכול לסמוך עליי.
ענבל הרגיעה את אורי שהכל בסדר והקשר בסדר – מתקלחים וממשיכים בשגרה שלנו, אין עונש, אין סנקציות, הכל בסדר.
ענבל ואוהד שלחו לי אחר כך הודעה בקבוצה המשותפת שלנו בתהליך הליווי , וסיפרו שאוהד גם נתן לאורי את הכרית שלו כדי שאורי יוכל לישון איתה בלילה, ופה כבר הייתי ממש גאה בהם :
כשאנחנו טועים כהורים, ויוצא לנו ה”לא היקשרותי”… חשוב כל כך להחזיר את הקשר מחדש. להתחבר שוב, לעשות גישור בין הפרידה לחיבור הזה. להשלים את החסר עבור הילד שעבר עכשיו חוויה, והוא נותן לה את הפרשנות שלו. ילדים רגישים מאוד שעוטים על עצמם מגננות רבות – עלולים לפרש סיטואציות כאלה בצורה קיצונית, שהם לא אהובים ולא רצויים על ידי ההורים וכו’. ואז – המגננה רק גוברת ומתחזקת…
כמה חשוב להיות מחוברים לילדים שלנו, כמה חשוב לקרוא את הרגש שלהם. וכמה לא מובנת מאליה הענווה הזו שהייתה כאן לאוהד וענבל להודות שהם שגו בתגובה, והתושיה המדהימה שלהם להתחבר מחדש לאורי. וזו – פשוט מתנה אדירה ומשנה חיים של ילד.
*כל השמות בדויים, וכמובן שותף באישור המשפחה.
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG