*להיות d9 של אהבה*
*רגע לפני הפוסט – בסוף הפוסט פרטים על הסדנה שחיכיתן לה! סדנה אינטימית בקבוצה קטנה, שאפתח בקרוב ב- zoom , עבור אמהות שרוצות להתחיל לצעוד בשבילי הגישה ההיקשרותית, לחזק את הקשר עם הילדים שלהן, ולהכניס אוויר הבייתה.*
____
ראיתן פעם דחפור מסוג די-9?
הדחפור הזה – כמעט כלום לא מזיז לו.
מדובר בכלי עבודה כבד משוריין, ממוגן, ששוקל קרוב ל 70 טון. הוא לא יכול לנסוע מהר כל כך, אבל הוא משמש את כוחות הביטחון שלנו בין השאר כדי לגרור כלי רכב או כנגד מטענים במהלך פעילות בטחונית.
אז הדי-9 הזה,
*זו אני.*
כשהם חוזרים לא מווסתים מיום מלא בחוויות,
ובמפגש הזה יוצאים מהם צדדים פחות נעימים,
כשהם לא רוצים את החיבוק שלנו, כי המגננה כבר גדולה מידי,
כשהם גדולים כבר והולכים הכי רחוק שרק אפשר,
כשכל ה”פצצות” האלה שם, מחכות להתפוצץ….
אנחנו שואלות את עצמנו- מאיפה אני מביאה עכשיו כוחות להתמודד עם הדבר הזה?
התשובה היא: *להיות די-9.*
להיות דחפור ענק שממשיך לחפור ולחפור את שכבות המגננה,
ומגיע עמוק אל תוך הלב .
להיות שם, אמא שלא משנה איזו פצצה נזרקת לידה – שומרת על יציבות ברורה, לא לוקחת את זה אישית, אלא רואה את הרובד העמוק יותר: *את החיפוש אחרי הקשר.*
הילדים שלנו קמים בבוקר בשביל הקשר איתנו!
זה מה שמחזיק אותם!
ככל שהם יותר קטנים – הקשר איתנו הוא בערך *הדבר היחיד שקיים* מבחינתם. וכשמשהו בקשר איתנו נחלש – משהו אצלהם מתערער .
*מה מחליש את הקשר?* פרידות.
כשהילד שלי רוצה וצריך שאני אראה את הלב שלו, את מה שהוא כרגע מחזיק ומרגיש,
ובמקום זה – אני נעלבת מההתנהגות שלו, מתעצבנת בעצמי, מענישה אותו.
כשאני עושה את זה – אני מעבירה לו מסר שבעצם יש רגעים שהקשר בינינו הוא לא מעל הכל, והוא עלול להתנתק בהתנהגויות מסויימות שלו. שכשהוא סוער ולא מצליח להתווסת בעצמו – אני תופסת מרחק. וזה מאוד מבהיל! כי אני גם מעבירה את האחריות על הקשר *אל הילד שלי*- אם תתנהג יפה נוכל להיות ביחד ואם לא תתנהג יפה תהיה בעונש בחדר. הקשר שלנו תלוי בך.
וגם – הפרידה עצמה יכולה להיות עבורם קשה מנשוא
די-9 לא שואל שאלות, הוא לא מתייחס בכלל לדברים שמפוזרים סביבו כי הוא (כמעט) בלתי פגיע. הוא פשוט עובד, ממשיך לנסוע למרות הקשיים שיהיו בדרך, ולאט לאט הוא מפנה אותה.
ככה ממש אנחנו האמהות, כשהילד שלנו מתרחק, ממוגן, לא מווסת:
במקום להתרחק – נחתור *למגע.*
מקום להעניש – נבחר *בקרבה.*
במקום לשאול “למה אתה מתנהג ככה?” – פשוט נגיד *בחמלה* “אני לא צריכה לשאול כלום ולא צריכה שתגיד לי. אני רואה כמה אתה כועס!”.
ולא להיבהל ולא לוותר אם לא נראה שינוי מיידי, הדברים האלה לוקחים זמן. להוריד מגננה זה תהליך שמשתנה מילד לילד, אבל כשמשאירים את השעון בצד, עובדים לאט ובכלים הנכונים – המגננה יורדת ומגיעים אל הלב
*אני יודעת כמה מאתגר זה להיות במקום הזה.*
ובמיוחד לשם כך יצרתי עבורכן סדנה המתאימה לאמהות לילדים בגיל הרך ולבני נוער, כדי שלא תעברו את זה לבד. בסדנה נלמד איך להכניס את הגישה ההיקשרותית לבית שלנו, לעבור אתגרים ותסכולים בצורה מחזקת ובונה. הסדנה תהיה אינטימית מאוד לקבוצה קטנה, כדי לאפשר שיח מעמיק ושיתופים, ותעבור בzoom, מספר מקומות מוגבל.
פרטים נוספים *והטבה שווה* לחברות הקבוצה – אשלח מחר.
מכירה מישהי שממש חייבת לקרוא את הפוסט הזה?
שתפי איתה:
https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG