מכירות נשות חינוך? העבירו להן את המידע החשוב הזה

מכירות נשות חינוך? העבירו להן את המידע החשוב הזה
ובעזרת השם שתהיה שנת לימודים מוצלחת ומלאה בחיבורים טובים!

גננת היקרה,
ביום שני תפתחי את שנת הלימודים החדשה.

עבור רוב הילדים – ההסתגלות לגן היא תהליך,
לחלק מהילדים קצר וחלק זקוקים ליותר זמן.

תהליך ההסתגלות בתחילת השנה, ישפיע על איך שתראה השנה שלך בגן:

התהליך הזה ישפיע על הקשב של הילד הזה במפגש,
על התקשורת שלו עם החברים,
על שיתוף הפעולה שלו איתך ועם הצוות.
התהליך הזה קשור באופן ישיר לעוצמת החיבור וההיקשרות שתהיה לילד – איתך.

כשאת תעמדי שם בפתח הגן לקבל את הילדים –
יהיו את אלה שיבכו,
אלה שירצו לברוח לשער הגן,
אלה שייכנסו ויעמדו קפואים במשך דקות ארוכות.

תהיה את האמא שתמשיך להחזיק ולהחזיק את הילד שלה,
יהיו את אלה שיסרבו להיפרד מהתיק ולתלות אותו במתלה,
ויהיו כמובן את הילדים האלו שייכנסו מיד בריצה בלי להסתכל אחורנית, וייגשו ישר למשחקים.

להתמודד עם כל כך הרבה ילדים מבוהלים זו אחת המשימות המתאגרות.

הרבה מאיתנו מחפשות בשלב הזה את “הכפתור” שמאפשר לנו להאיץ את ההסתגלות של הילדים, את ההתמודדות שלהם עם המצב החדש.

אבל יש מחיר להאצת התהליך.

אני רוצה להציע דרך אחרת, את הדרך ההיקשרותית.
דרך המשקפיים של הגישה ההיקשרותית – אנחנו מצליחים בקלות לראות כל ילד בצורה מדוייקת, ולהבין מה המקור לקושי שלו בתהליך ההסתגלות.
דרך זה – אנחנו מצליחות לעזור להם ללכת בשביל ההסתגלות למסגרת החדשה, בקצב שלהם, יד ביד.
אני מזמינה אותך לפתוח את הראש ולנסות השנה קצת אחרת..

אז איך אנחנו עוזרים לילדים להתחיל את השנה בצורה היקשרותית המעודדת הסתגלות מיטיבה?
הנה כמה כלים היקשרותיים שתוכלי באמצעותם לעזור לילדים להסתגל:

*1. בכי*
בתחילת השנה, בעת הפרידה מההורים, הרבה ילדים בוכים.
הרבה ילדים בוכים הרבה 🙂

לא הרבה יודעים, אך הדמעות האלה הן דמעות של ריפוי, במידה ויש דמות חמה שיש בה נחמה ומקום לדמעות האלה.

בדמעות עצמן מופרשים מהגוף הורמוני דחק שמאפשרים לילד להרגע.

ילד שבוכה בזמן שהגננת עוטפת ומנחמת אותו,
יצליח לפרוק את התסכול שלו, ויהיה לו הרבה יותר קל להסתגל למציאות החדשה.

*2. לאפשר חפץ מההורים:*
כשהילד יכול לקחת איתו חפץ מהבית, אולי משהו ששייך להורים, זה מאד מקל עליו את הפרידה.

החפץ הזה הוא “עוגן היקשרותי” לילדים,
שמקל על הפרידה
ומסייע להם להמשיך לשמור על תחושת החיבור להורים גם כשהם בנפרד.

*3. אפשרו שהות של ההורים:*
תנו להורים ולילדים את הזמן שהם צריכים יחד, בלי לעמוד עם שעון.

ההימצאות של הילד עם הדמות המוכרת שלו במרחב החדש – תורמת להסתגלות שלו ולתחושת הבטחון שלו.

זה גם מאפשר להורים להיות יותר רגועים, מה שכמובן מרגיע את הילדים.

במהלך הזמן הזה
כדאי לשוחח עם ההורים,
לשוחח עם הילד בעדינות,
לפזר חיוכים מרגיעים,
לספר כמה חיכית לו ולתת לו תחושה שאת שמחה שהוא בגן שלך.

וכך- הילד כבר לא רואה בך אישה זרה, והוא מתחיל ליצור איתך קשר ולסמוך על הנוכחות הבטוחה שלך.

דוגמאות:
הילד שלא רוצה להיפרד מהתיק שאבא קנה לו כשחזר ממילואים.
למה?
כי זה גורם לו להרגיש את הנוכחות של אבא איתו.

הילד הזה שנכנס לגן אבל לא זז מאותה נקודה כבר שעתיים
הוא פשוט מבוהל, והבהלה מקפיאה אותו.
הילדה שבוכה בלי הפסקה
היא מתוסכלת כי עד עכשיו היא הייתה עם אמא בבית ולא נפרדה ממנה כמעט.
אז מה עושים?
אולי נציע לילד הזה להמשיך להיות עם התיק במהלך היום ונמתין בסבלנות עד שהוא יחליט שהגיע הרגע הנכון להוריד אותו,
ולילדה נספק כתף תומכת להמשיך לבכות עליה עד שכל התסכול ישתחרר שם,
אולי נשלב במפגש הבוקר משחק אגרסיבי שמשחרר את התסכולים שהילדים מגיעים איתם,
ונציע לאמא “הלא משחררת” – לשבת כל יום עוד כמה דקות עם הילד שלה או לעשות איתו סיבוב בגן, ובסיום נמליץ לה לבצע טקס פרידה קבוע.

“מענה מותאם אישית” נשמע קצת כבד.
האמת היא, שכשלמדתי את הגישה ההיקשרותית – המענה המותאם אישית הפך להיות ברירת המחדל שלי.
הבנתי שאין דרך אחת נכונה לכולם,
וכדי להצליח להרגיע את הלב שלהם – אני חייבת להיות קרובה אליו מספיק כדי לשמוע אותו פועם. ולפי קצב הלב שלהם, נרקוד את הריקוד שנכון להם.
וההסתגלות? היא כבר תגיע לבד

*כתבה: שירלי אורמוביץ, מנהלת מעון, מנחת הורים וצוותי חינוך בגישה ההיקשרותית, מקימת קהילת “אמהות עם הלב – הורות היקשרותית”* https://chat.whatsapp.com/EHhihhYS7o1FtoU1xAz2DG