יש רגעים כאלה,
שהילד פשוט מתפרק.
צועק, מתנגד,
לא מצליח לעצור את עצמו.
ומשהו בתוכנו מיד מתכווץ—
רוצה לעצור, לתקן, להחזיר שליטה.
אבל אם נסתכל רגע מתחת למה שקורה,
נראה שזה לא נגדנו.
זו לא התקפה.
זו הצפה.
זו בהלה.
זו מערכת שלא מצליחה להחזיק.
וברגעים האלה—
הוא לא צריך שנעמיד אותו במקום.
הוא צריך שנהיה המקום.
שנישאר.
שנאסוף.
שנחזיק.
לפעמים מאחורי ההתנהגות – יש צורך בקשר
