בהלה ומתח
-
בכי של עצב
*בכי של עצב* “אמא אני לא מרגיש טוב, את יכולה לבוא לקחת אותי? כואב לי הראש וכואבות לי העיניים”. ככה פתח בשיחת הטלפון שקיבלתי הבוקר הלל בן ה 8.5 שלי. כשהוא אומר לי שכואבות לו העיניים, אני יודעת שבדרך כלל זה אומר שיש שם דמעות שרוצות לצאת. אבל בית הספר הוא לא המקום להוציא אותן.
-
קיבלתי כמה שאלות על הפוסט, תודה על זה!
קיבלתי כמה שאלות על הפוסט, תודה על זה! משתפת כאן שאלה שחזרה על עצמה: מאוד קשה להרחיק מהילדים שלנו את מושגי המלחמה בשנתיים האחרונות. הם שומעים אזעקות, לחלק יש לצערנו קרובי משפחה שנפגעו או נהרגו. איך עושים את זה? ומה אם אנחנו מרחיקים מהם את המציאות הקשה ואז יגיע רגע שהם יפגשו בה, הם יגלו
-
לחפש את הרגש
*לחפש את הרגש* לפני כמה זמן הייתה לי איזו תקלה ברכב. אחת הנורות נדלקה ולא נכבתה. נורה מעצבנת של “תקלה כללית” שזה בעצם אומר שיכולות להיות איזה 3,480 סיבות ללמה היא נדלקה… והדרך היחידה לפענח מה הסיפור – היא ללכת למוסך. אז הלכתי למוסך, והאיש הנחמד שם חיבר את המחשב שלו לרכב, והופס – תוך
-
אתגר חנוכה – מאירים את הבית – אתגר #3 למצוא את הכוונות הטובות
*אתגר חנוכה – מאירים את הבית – אתגר #3 למצוא את הכוונות הטובות* *”מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”* כשהם משתוללים, כשהם מרביצים לאחים שלהם, כשהם משקרים לנו, כשהם הורסים, כשהם מקללים (אותנו?) כשהם עושים כל דבר שהוא “לא בתלם”, שניה לפני שאנחנו מתפוצצים, הדרך להישאר מחוברים אליהם היא למצוא את הכוונות הטובות שלהם
-
לאיים מכל הלב
*לאיים מכל הלב* אני כל הזמן מאיימת על הילדים שלי. כל הזמן, בלי סוף. איומים רציניים כאלה. עם מבט זועם וכועס. לרוב אני מוסיפה גם נפנוף עם האצבע. אוי ואבוי לכם אם תלכו לישון בלי ליטופים!!! אם באמצע הלילה לא תבואו למיטה של אבא ואמא לישון אני אתן לכם עונש חמור! שלא תעזו ללכת ללימודים
-
אז מה יהיה עם ההסתגלות הזו?
*אז מה יהיה עם ההסתגלות הזו?* באמת היה פה שקט בשבועיים האחרונים, נעלמתי לתוך אחת התקופות האינטנסיביות ביותר בחיי. בשבועיים האחרונים פתחתי שני מעונות במקביל, אחד מהם חדש מהניילונים, עם כל המשמעויות של זה, וכל אחד מהם במרחק של 40 דקות אחד מהשני. מספר שיחות הטלפון שניהלתי בשבועיים האחרונים חצה את ה 2000 (ספרתי), וביחס
-
אתגר #4: מי מפחד מבכי?
*אתגר #4: מי מפחד מבכי?* אני זוכרת שכשהייתי בחופשת לידה עם הלל בני הבכור, כל יום הייתי סופרת את מספר הפעמים שהוא היה בוכה, ומשווה לראות אם הוא בכה יותר או פחות. כך מתוך תקווה לנסות להבין איך להעביר יום בלי בכי. זכור לי במיוחד יום אחד כזה שבעלי חזר מהעבודה, ובישרתי לו מיד בתחושת
-
לצאת מהלופ
*לצאת מהלופ* “איך אני גורמת לו להפסיק להרביץ לכולנו כל הזמן?” כך שאלה אותי אמא מתוסכלת לפני כמה ימים. מי יכולה להזדהות עם אחד (או יותר) מהדברים הבאים שהיא חווה עם הילד או הילדה שלה: •מכות •נשיכות • זריקת חפצים • התקפי זעם • הקנטות • קללות • מילים פוגעניות • מחוות פוגעניות (להוציא לשון,
-
על חתולים ולבבות
*על חתולים ולבבות* הלל שלי. בן 8, הבכור המתוק שלי, אלרגי לחלב. הרבה שיעורים לחיים למדתי בזכותו, והיום במקרה קיבלתי תזכורת לשיעור נוסף. כשהלל היה בן 6 חודשים גילינו את האלרגיה. הלכתי איתו לבדיקת אלרגיה (“טסטים”) שמבצעים בבית חולים. זו אמנם בדיקה קצרה אבל מאוד לא נעימה, במיוחד לתינוקות קטנים. דוקרים את העור עם דוקרנים
-
“שניים נגד אחת”
“שניים נגד אחת” בעודי מכניסה כביסה למכונה, נשמעות זעקות שבר מעבר הסלון, במקביל להלימות רגליים קטנטנות שרצות (או נמלטות ליתר דיוק) ברחבי הבית. אני יוצאת, ורואה את בן ה 5 שלי רודף אחרי הנסיכה בת ה 3.5 עם כלי נשק דמיוני שהוא המציא מחלקי פליימוביל קטנטנים. רחל דבורה בורחת ממנו בבהלה, והוא ממש מבסוט עם