admin
-
כמה שיתופים מרגשים קיבלתי אתמול מכן!
וואווו כמה שיתופים מרגשים קיבלתי אתמול מכן! שואלת אותי אמא מקסימה, בעקבות הפוסט: > ומה עושים כדי לא להגיע למצב שהסיר גולש כל הזמן? אפשר להימנע מהפיצוצים? להיות בלי תסכולים מלכתחילה? התשובה שלי היא: אמא יקרה, זו שאלה מצויינת! קודם כל חשוב לדעת שתסכולים הם חלק בלתי נפרד מחוויות היום יום של ילדים, במיוחד ילדים
-
לשמור על הסיר
*לשמור על הסיר* כל יום שישי אבל כל יום שישי, בבישולים לשבת, חייב להיות איזה תבשיל שיגלוש לי מהסיר בטעות. חייב. אני שמה את הסיר, עוברת לקלף איזה משהו, ובינתיים התבשיל מבעבע ואני לא שמה לב והופס! גלש. ואז צריך להתחיל לנקות את מה שנשפך, שלא לדבר על מה קורה אם בכלל לא שמתי לב
-
#רעיונות_לאחר_צהריים
*#רעיונות_לאחר_צהריים* אחרי שבת כיפית ביחד, עם מלא מלא מנות גדושות של היקשרות, חזרה לשגרה ולמסגרות יכולה להיות חדה ולייצר תסכולים… אז כששבים הבייתה, דרך מעולה לאפשר פריקת תסכולים היא על ידי *יצירה.* חימר הוא נהדר בשביל זה אצלנו הילדים מאוד נהנים מחימר, ואני משתדלת שתמיד יהיה לנו זמין בבית. אפשר לעשות יצירה משותפת עם הילדים
-
“עד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ (שבת כ”א)”
*”עד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ (שבת כ”א)”* בפרשה הקב”ה מנחה את משה על האופן בו אהרון נדרש להדליק את הנרות במנורה. רש”י דורש שההדלקה היא עד שהשלהבת של הנרות מחזיקה מעצמה בפתיל והנר דולק כהלכה. זה נשמע לנו פשוט, ממש כמו להדליק חנוכיה… אני מזכירה לכם שמדובר במנורה של המשכן, חתיכת דבר ענקי, עם אבוקות
-
כשעוצרים, מגלים עולמות נפלאים
*כשעוצרים, מגלים עולמות נפלאים* נו בוא כבר! יאללה! אנחנו מאחרים!! למה נתקעת שם??? תמיד אתה הולך לאט! עד שאתה זז!!!! נווווווווו בוא!!!! משפטים מוכרים מהבוקר של חלקנו 🙂 כולנו עלינו לרכב כבר, רק בן ה 5 שלי התעכב ליד גינת הפרחים של הבנין. בבטן הרגשתי – וואוו מה יש לו להתעכב כל כך??? בלב הארגשתי
-
לאלף אריות
*לאלף אריות* כמה פעמים ביום אנחנו מחליטים בשביל הילדים שלנו? כמה פעמים ביום הם צריכים לעשות משהו שהם לא ממש רוצים? משהו שמישהו אחר קבע? ומילא כשאנחנו איתם אחד על אחד. אבל מה קורה במסגרת של גן, בית ספר, ששם רמת הסבלנות להכיל היא אחרת? (מכורח המציאות כמובן, ולא חלילה בגלל אנשי ונשות החינוך, שיכולים
-
טעם של סבון
*טעם של סבון* אני זוכרת כשהייתי קטנה, ומישהו בבית הספר היה מנבל את הפה, אז המורות היו אומרות לו שהוא צריך לשטוף את הפה בסבון. אותי זה ממש הבהיל! מקצת הפעמים שבמקלחת היה נכנס לי קצת שמפו לפה – זו החוויה הנוראית שדמיינתי לעצמי שעלולה לקרות לי אם חס ושלום אנבל את הפה. ועוד חס
-
להיות אחד
*להיות אחד* בפרשת השבוע אנחנו קוראים את ברכת הכהנים. הקב”ה מצווה את משה לומר לאהרון ובניו הכבנים לברך את עם ישראל כולו בברכה. לא צריך להיות מורה ללשון כדי להבין שיש כאן איזה פער: הברכה היא לכל עם ישראל, אבל היא כתובה דווקא בלשון יחיד: *יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ* *יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ* *יִשָּׂא ה’
-
עשרת הדיברות לבית היקשרותי ונעים
*עשרת הדיברות לבית היקשרותי ונעים* 1. *אני האמא הכי טובה לילד שלי*. לא יכולה להיות דמות אחרת שתהיה אמא טובה יותר ממני. זו צריכה להיות נקודת המוצא שלנו, לפעמים יש מעין קול כזה בתת מודע שלנו, קול שמכניס ספק לאמהות שלנו. אז צריך למצוא את הכוח להשתיק את הקול הזה, ולהגיד לעצמנו – אני הכי
-
האם יש דבר כזה עודף פינוק?
*האם יש דבר כזה עודף פינוק?* כשאני מוזגת מים לכוס, אני מוזגת עד שהיא כמעט מלאה. כדי שלא ישפך, נכון? זה נורא קל כי אני יודעת בדיוק מה גודל הכוס שעומדת מולי. זה אותו הדבר עם הלב של הילד שלנו: המים הם בעצם האהבה שלנו, והלב שלו זה הכוס שצריך למלא. אבל יש הבדל מהותי