קשר והיקשרות
-
אני D9 של אהבה.*
*אני D9 של אהבה.* דחפור משוריין שלא משנה איזה מחסום יהיה מולי – העוצמה של האהבה שלי תצליח לשבור. ולמה אני חייבת להיות כזו? העולם שלנו מלא בהזדמנויות לפגיעה בלב הרך של הילדים שלנו. > “אנחנו לא רוצים לשחק איתך” > “האוכל שהבאת מהבית מגעיל!” > “אל תבכה אתה לא תינוק” > “טוב אין לך
-
עשרת הדיברות לבית היקשרותי ונעים
*עשרת הדיברות לבית היקשרותי ונעים* 1. *אני האמא הכי טובה לילד שלי*. לא יכולה להיות דמות אחרת שתהיה אמא טובה יותר ממני. זו צריכה להיות נקודת המוצא שלנו, לפעמים יש מעין קול כזה בתת מודע שלנו, קול שמכניס ספק לאמהות שלנו. אז צריך למצוא את הכוח להשתיק את הקול הזה, ולהגיד לעצמנו – אני הכי
-
להיות אחד
*להיות אחד* בפרשת השבוע אנחנו קוראים את ברכת הכהנים. הקב”ה מצווה את משה לומר לאהרון ובניו הכבנים לברך את עם ישראל כולו בברכה. לא צריך להיות מורה ללשון כדי להבין שיש כאן איזה פער: הברכה היא לכל עם ישראל, אבל היא כתובה דווקא בלשון יחיד: *יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ* *יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ* *יִשָּׂא ה’
-
טעם של סבון
*טעם של סבון* אני זוכרת כשהייתי קטנה, ומישהו בבית הספר היה מנבל את הפה, אז המורות היו אומרות לו שהוא צריך לשטוף את הפה בסבון. אותי זה ממש הבהיל! מקצת הפעמים שבמקלחת היה נכנס לי קצת שמפו לפה – זו החוויה הנוראית שדמיינתי לעצמי שעלולה לקרות לי אם חס ושלום אנבל את הפה. ועוד חס
-
לאלף אריות
*לאלף אריות* כמה פעמים ביום אנחנו מחליטים בשביל הילדים שלנו? כמה פעמים ביום הם צריכים לעשות משהו שהם לא ממש רוצים? משהו שמישהו אחר קבע? ומילא כשאנחנו איתם אחד על אחד. אבל מה קורה במסגרת של גן, בית ספר, ששם רמת הסבלנות להכיל היא אחרת? (מכורח המציאות כמובן, ולא חלילה בגלל אנשי ונשות החינוך, שיכולים
-
כשעוצרים, מגלים עולמות נפלאים
*כשעוצרים, מגלים עולמות נפלאים* נו בוא כבר! יאללה! אנחנו מאחרים!! למה נתקעת שם??? תמיד אתה הולך לאט! עד שאתה זז!!!! נווווווווו בוא!!!! משפטים מוכרים מהבוקר של חלקנו 🙂 כולנו עלינו לרכב כבר, רק בן ה 5 שלי התעכב ליד גינת הפרחים של הבנין. בבטן הרגשתי – וואוו מה יש לו להתעכב כל כך??? בלב הארגשתי
-
#רעיונות_לאחר_צהריים
*#רעיונות_לאחר_צהריים* אחרי שבת כיפית ביחד, עם מלא מלא מנות גדושות של היקשרות, חזרה לשגרה ולמסגרות יכולה להיות חדה ולייצר תסכולים… אז כששבים הבייתה, דרך מעולה לאפשר פריקת תסכולים היא על ידי *יצירה.* חימר הוא נהדר בשביל זה אצלנו הילדים מאוד נהנים מחימר, ואני משתדלת שתמיד יהיה לנו זמין בבית. אפשר לעשות יצירה משותפת עם הילדים
-
כמה שיתופים מרגשים קיבלתי אתמול מכן!
וואווו כמה שיתופים מרגשים קיבלתי אתמול מכן! שואלת אותי אמא מקסימה, בעקבות הפוסט: > ומה עושים כדי לא להגיע למצב שהסיר גולש כל הזמן? אפשר להימנע מהפיצוצים? להיות בלי תסכולים מלכתחילה? התשובה שלי היא: אמא יקרה, זו שאלה מצויינת! קודם כל חשוב לדעת שתסכולים הם חלק בלתי נפרד מחוויות היום יום של ילדים, במיוחד ילדים
-
לב שבור הוא לב שלם
*לב שבור הוא לב שלם* לפני יומיים היה לנו אחר צהריים של יצירות חימר. הכנו לבבות וחוררנו בהם חור כדי להכין מובייל מתוק. היום, אחרי שהלבבות התייבשו, צבענו אותם בגואש והנחנו לייבוש. הייתה פעילות כיפית מאוד סך הכל. אחרי שסיימנו, אכלנו ארוחת ערב ו… מקלחות. בזמן שעזרתי לבן הגדול שלי אני שומעת צעקות ובכי מהסלון
-
איך נצליח להפיץ את האור?
*איך נצליח להפיץ את האור?* פרשת המרגלים שאנחנו קוראים השבת היא אחת הידועות והמפורסמות. בפרשה נשלחם 12 נציגים מעם ישראל לתור את הארץ, לבחון את טיבה, לפני הכניסה של עם ישראל וכיבוש ארץ ישראל. המרגלים “עושים סיבוב” בארץ, וחוזרים חזרה לעם ישראל שחונים במדבר ומחכים כבר לשמוע את דברי המרגלים. כשהם חוזרים, המרגלים מספרים לעם