קשר והיקשרות
-
עוד על ילדים רגישים מאוד*
*עוד על ילדים רגישים מאוד* הפוסט האחרון שכתבתי כאן על ילדים עם לב עטוף בחומה – גרם לרבות מכן להזדהות עמוקה, וקיבלתי מכן הרבה הודעות מרגשות: “אלה בדיוק הילדים שלי!” “כל מילה הרגישה כמו תיאור מדויק שלי, כילדה…” מילאתן לי את הלב והיו גם כמה מכן ששאלו – איפה אפשר לקרוא עוד על ילדים/מבוגרים רגישים?
-
בואו נדבר רגע על עצמאות.
*בואו נדבר רגע על עצמאות.* מה זו עצמאות? היכולת לעשות משהו בעצמי, בלי להיות תלויה במישהו אחר. אני מכינה לי אוכל בעצמי, קונה דברים בכסף שהרווחתי בעצמי, מנקה את הבית שלי בעצמי, מתקלחת בעצמי. עצמאות היא דבר נפלא, ובתכל’ס זה גם מאוד נוח לנו כהורים שהילד שלנו עושה דברים בעצמו. זה באמת מוריד מאיתנו משימות,
-
אתגר: הזמנה לתלות
*אתגר: הזמנה לתלות* את נכנסת הבייתה אחרי יום מתיש ומעייף. כל מה שבא לך זה לשים הכל על מיוט ולהיזרק על הספה. בעלך ניגש אלייך עוד לפני שחלצת נעליים, ואומר לך “מתוקה, בואי הכנתי לך כוס קפה, וגם חתכתי לך מהעוגה שאת אוהבת” . הקסם הזה ממשיך, ואחרי כמה דקות הוא אומר לך “הדלקתי לך
-
גלאי העשן של המוח
*גלאי העשן של המוח* בבניין שאני גרה בו מותקנת מערכת לגילוי אש. שזה דבר טוב, בעיקרון. ושלא נזדקק בע”ה… אבל כשהבניין שלנו התאכלס, ויותר משפחות התחילו למלא אותו, למדנו להכיר מקרוב את מערכת גילוי האש הזו . כמעט בכל יום, בוקר, צהרים, ערב, לילה או לפנות בוקר – המערכת הייתה מופעלת. וכשהיא מופעלת – אוהוהו,
-
אז אתמול הבטחתי כאן כמה תגובות אפשריות למתח ותסכול שייתכן וחלק מכן אולי חוות עם הילדים
אז אתמול הבטחתי כאן כמה תגובות אפשריות למתח ותסכול שייתכן וחלק מכן אולי חוות עם הילדים בימים האלו. משהו שילדים מאוד אוהבים הוא *משחקים*. ילדים אוהבים לשחק ולהשתמש בדימיון שלהם. עבור הילדים המשחק הוא הרבה מעבר לסתם צחוקים או ל”כאילו” (מה שנקרא באנגלית pretend play). עבור הילדים המשחק הוא כלי לריפוי של ממש ומאפשר לעבד
-
להיות אמא זה מסע אינסופי
להיות אמא זה מסע אינסופי, מסע שבו הלב שלנו מלא בשאלות, מלא בהתמודדויות, מלא בהתלבטויות. כי כולנו רוצות לגדל את הילדים שלנו בנחת, באהבה, ברוגע. והדרך לשם – לא תמיד ברורה. אם כבר תקופה את מרגישה שהלב שלך מחפש מקום שבו הוא יכול למצוא לבבות שגם עוברים את המסע הזה, אני מזמינה אותך להתחבר לקהילת
-
לכל אחד ניגון משלו*
*לכל אחד ניגון משלו* אין יום שעובר שבו לא שומעים אצלנו מוזיקה כלשהי. ככל שמתקרבים לתקופת “בין המיצרים” אני מתחילה להרגיש את הפרידה הקרבה מהמוזיקה לתקופת הזמן הזו. המוזיקה כל כל משמעותית בחיים שלנו. יש שירים למועדי השנה, ניגוני שבת, שירים של בוקר כשמתעוררים, שירים של לילה ושהולכים לישון, מוזיקה ששומעים במהלך הצירים והלידה, מנגינות
-
“אז כנראה שאת לא באמת אוהבת אותי!”
*”אז כנראה שאת לא באמת אוהבת אותי!”* כך ירה עלי בן ה-עוד-רגע-9 שלי כי לא יכולתי לבוא איתו לאן שרצה ברגע שרצה. אבל זו לא באמת הסיבה, אנחנו כבר יודעים את זה… גיל ההתבגרות, נעים להכיר, יצאנו לדרך 🙂 הגיל שבו הקלפים נטרפים והרבה ממה שהכרנו – נראה כלא היה מעולם… גיל ההתבגרות הוא למעשה
-
אז איך עוברים את הגשר?
*אז איך עוברים את הגשר?* אמרנו שגיל ההתבגרות הוא גשר המחבר בין הילדות לבגרות. הילדים שלנו מגלים צורך בנפרדות, בגילוי עצמי, בחקר פנימי שלהם. ואמרנו גם שהילדים שלנו חווים שינויים במהלך התקופה הזו, שינויים שהם לעיתים סותרים, שיוצרים אצלהם הרבה מתח. החלקים הרגשיים במוח מתפתחים מהר יותר מאשר חלקים שאחראיים על שיקול דעת, חשיבה מעמיקה