admin
-
לאגד את הילדים
*לאגד את הילדים* בכל בוקר של סוכות אנחנו מקיימים מצווה של *נטילת לולב* אנחנו מחזיקות ביד את כל ארבעת המינים ומברכות עליהם. וכל מין הוא אחר. חז”ל דורשים על כך שכל אחד מארבעת המינים מייצג סוג אחר של יהודי, ולי זה מאוד התחבר לילדים שלנו: – *האתרוג* – יש לו גם טעם (מעשים) וגם ריח
-
אתגר שלושת השבועות; אתגר #2 חיזוק שורשי ההיקשרות חלק ב’
*אתגר שלושת השבועות; אתגר #2 חיזוק שורשי ההיקשרות חלק ב’* לפני הפוסט, אני רוצה להעלות כאן שאלה ששאלה אותי אחת האמהות, וזו שאלה שחוזרת הרבה פעמים למי שנחשף לגישה ההיקשרותית: > נשמע שהגישה ההיקשרותית היא לא מחנכת למשמעת, ואין בה גבולות. איך ילד לומד לקבל “לא” אם אני רק נותנת לו כל מה שהוא רוצה?
-
עוד על ילדים רגישים מאוד*
*עוד על ילדים רגישים מאוד* הפוסט האחרון שכתבתי כאן על ילדים עם לב עטוף בחומה – גרם לרבות מכן להזדהות עמוקה, וקיבלתי מכן הרבה הודעות מרגשות: “אלה בדיוק הילדים שלי!” “כל מילה הרגישה כמו תיאור מדויק שלי, כילדה…” מילאתן לי את הלב והיו גם כמה מכן ששאלו – איפה אפשר לקרוא עוד על ילדים/מבוגרים רגישים?
-
איך להפיל חומה?
*איך להפיל חומה?* החומר החזק ביותר בעולם הוא החומר שממנו עשויה החומה שמקיפה לב של ילד רגיש. המגננה שעולה, כדי לשמור על הלב שלו, שלא רוצה להיפגע ולהיפצע, אז המגננה הזו יוצרת חומה מסביב ללב, ואין בעולם חומר יותר חזק מהחומר שהחומה הזו עשויה ממנו. זו חומה בלתי חדירה, שנבנית לאט לאט – מכל רגע
-
אמהות אהובות,
*אמהות אהובות,* בשערי שנה חדשה אני עוצרת רגע ומתבוננת – על הדרך שעברתי, על האימהות שלי שצמחה וגדלה, על הקשרים שחיזקתי, על הכוחות שצמחו והתעצמו בי לאורך השנה. במקום הזה של חשבון נפש – קל ללכת לפינות החשוכות יותר, לנקודות המפגש עם עצמנו שהיינו מעדיפים לשכוח, לרגעים שלא הצלחנו לעצור את עצמנו ופעלנו ההיפך ממה
-
קרדיט: שניקה שקד
קרדיט: שניקה שקד
-
“למה אתה מתנהג ככה??”
*”למה אתה מתנהג ככה??”* לפני כמה ימים שיתפה אותי אמא מהממת: “לפעמים אני מרגישה שכל היום אני רק סביב ההתנהגויות של הילדים: מריבות, חוצפה, קושי בפרידות, התקפי בכי, צעקות, סירוב לשיתוף פעולה… וכמעט באופן אוטומטי, יוצא לי המשפט הזה: *”למה אתה מתנהג ככה??”* וכמובן שכשהמשפט הזה יוצא- הכל רק הופך להיות גרוע יותר!”. אני שומעת
-
פרשת כי תבוא | על הסתגלות, שייכות, היקשרות וביכורים
*פרשת כי תבוא | על הסתגלות, שייכות, היקשרות וביכורים* בפרשת השבוע “כי תבוא”, מופיעה מצוות הבאת הביכורים – אחת המצוות היפות והמרגשות בתורה: *”וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה… וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אלוקיך… וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה’ אלוקיך כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ”* (דברים כ”ו) האדם מביא את ראשית פירות אדמתו לבית המקדש,
-
האם זה נכון לחזור איתם הביתה כשהם לא רוצים להיכנס? או שזה “מלמד אותם לנהל את הסיטואציה”?
אני בטוחה שיש כאן לא מעט אמהות שיזדהו עם התחושות המעורבות… הנה התשובה שעניתי לה. מקווה שיהיה לעזר לעוד אמהות מהממות אני אנסה לענות, מקווה שזה יעזור לדייק לך את הרגשות: התחלת שנה זו תקופה כל כך טעונה, רגשית ופיזית. לא רק לילדים – גם לנו. בתקופה הזו *את עצמך* עושה עבודה רגישה ומורכבת בלתת